מייסדי קרן פיוז'ן, מימין יאיר ורדי וגיא קצוביץ, צילום: בר כהן
רשות המיסים צריכה להיות מודאגת, 80% מהסטארט-אפים החדשים נרשמו כחברות בארה”ב, ויותר ממחצית מהמשקיעים לא ביצעו עסקאות ברבעון הקודם בעקבות פרוץ המלחמה. כך עולה מדוח השקעות הפרה-סיד של קרן Fusion
השקעות פרה-סיד בחברות סטארט-אפ הן הכסף הראשון שמושקע ביזמים, המאפשר להם להקים סטארט-אפ חדש. הן עסקאות מאתגרות למדידה ותיעוד, אלו השקעות בהיקפים קטנים, שעוברות מתחת לרדאר ואינן מדווחות לגופי מחקר או בתקשורת.
לראשונה, מתפרסם דוח על מצב השקעות הפרה-סיד בישראל הסוקר את הפעילות בשנה שחלפה. מהדוח עולה כי בעקבות פרוץ המלחמה 56% מהאנג’לים (משקיעים פרטיים) לא השקיעו כלל במהלך הרבעון האחרון של 2023, כך גם 55% מהקרנות עצרו השקעות פרה-סיד באותה תקופה.
הדוח הופק ידי קרן ותוכנית ההאצה Fusion, ומבוסס על נתונים שסופקו על-ידי 54 משקיעי אנג’ל פעילים ששיתפו מידע על 190 עסקאות, ו-31 קרנות סיד ופרה-סיד המשקיעות בישראל, ששיתפו מידע על 110 עסקאות. זאת בנוסף למידע פנימי שנאסף ב-Fusion ב-12 החודשים האחרונים, המתעד פעילות של יותר מ-900 צוותים ישראלים בשלב הפרה-סיד.
בעקבות חוסר יציבות פוליטי ובטחוני שמדינת ישראל נקלעה אליו בשנה האחרונה, כ-80% מהחברות החדשות שנפתחו נרשמו כחברה אמריקאית במדינת דלאוור. המהלך צריך להדאיג את רשות המיסים בישראל, שלא תוכל למסות את החברות בעת מכירת הסטארט-אפ.
קשה יותר לגייס הון על בסיס רעיון ומצגת, 54% מהקרנות ו-71% מהאנג’לים השקיעו במיזם רק לאחר הוכחת היתכנות (PoC) או בשלבים בשלים יותר. עוד עולה מהדוח של פיוז’ן, כי 57% מהשקעות האנג’לים בשנה שחלפה, היו מתחת ל-100 אלף דולר פר עסקה, ו-35% מהאנג’לים שרשמו צ’קים השקיעו פחות מ-50 אלף דולר פר עסקה. לעומתם 65% מהקרנות דיווחו על השקעות בין 500 אלף למיליון דולר פר עסקה.
65% מהאנג’לים לא השקיעו ביותר מ-2 סטארט-אפים בשנה החולפת ו-45% מהקרנות השקיעו ב-2 עד 4 חברות בשנה החולפת. בנוסף, 29% מהאנג’לים ו-55% מהקרנות דיווחו שסטארט-אפים חדשים גייסו הון לפי שווי נמוך לעומת עסקאות שנעשו בחברות חדשות בשנה לפניה. מרבית המשקיעים מצפים ששווי החברה יגיע ל- 15-20 מיליון דולר בסיבוב הסיד.
משקיעי אנג’ל נוטים להשקיע כקבוצה, 72% מהם השקיעו לצד 3-4 משקיעי אנג’ל נוספים, ונמנעו מלהיות המשקיע היחיד בחברה. רק 40% מהם מעוניינים להוביל את הסיבוב ורק -3% לא ישקיעו כלל אם הם לא מובילים. מצד הקרנות, 26% השקיעו כקרן יחידה בסיבוב, ו-55% מהקרנות צירפו 1-2 קרנות נוספות לסיבוב.
לדברי עמית שכטר, מצוות ההשקעות של קרן Fusion, שהוביל את כתיבת הדוח: “במסגרת הדוח אנו שמים זרקור על קטגוריה שאינה מקבלת במה בניתוח תעשיית הסטארט-אפים, סבבי פרה-סיד בהיקפים של מאות אלפי דולרים ועד 1.5 מיליון דולר. בכל שנה מאות צוותים ישראלים מגייסים ‘מתחת לרדאר’ סיבובי פרה-סיד, כדי להשתמש במימון לייצור הוכחת היתכנות למוצר אותו הם רוצים להביא לשוק, ולהגיע למכירות ראשוניות. פעילות ראשונית זו משמשת כ-סיגנל מהותי לקרנות המוסדיות הגדולות יותר, הבוחנות את השקעות ההמשך במיזם. לכן ראינו ב-Fusion חשיבות להציג לראשונה תמונה של פעילות ההשקעות בפרה-סיד.”
קרן ותוכנית ההאצה Fusion משקיעה בסטארט-אפים ישראלים בשלבי הפרה-סיד ומנהלת כ-30 מיליון דולר. הקרן הוקמה בשנת 2017 על ידי גיא קצוביץ’ ויאיר ורדי, ביצעה 120 השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בפחות משבע שנים, ומבצעת 20-30 השקעות חדשות בשנה. בין חברות הפורטפוליו נמנות: Agora, DigitalOwl, Base.ai, Innplay Labs, Hoopo ועוד. מעל ל-35% מחברות הפורטפוליו של פיוז’ן מובלות על ידי נשים מייסדות.
