ראש מערך משאבי האנוש של אנבידיה ישראל, עו״ד גדעון רוזנברג, באדיבות: אנבידיה
עבור הליך פונדקאות לכל עובדות ועובדי החברה ללא מגבלת תקציב
ענקית הטכנולוגיה האמריקאית NVIDIA היא יצרנית השבבים בעלת השווי הגדול ביותר בארה”ב, והיא מתמקדת בפיתוח שבבים ופלטפורמות בינה מלאכותית לשלל תעשיות ושווקים. החברה הוקמה על ידי ג’נסן וואנג (יחד עם כריס מלקווסקי וקרטיס פרים), אמריקאי ממוצא טיוואני בשנת 1993, וכבר בשנים הראשונות להיווסדה התמקדה במחשוב מבוסס גרפיקה. מספר שנים לאחר מכן ייצרה החברה את כרטיס המסך הכולל את המעבד הגרפי ה-GPU, בצעד שחולל מהפכה של ממש בעולם המחשוב, והגדיר מחדש את הגרפיקה הממוחשבת. המטה הראשי של החברה נמצא בסנטה קלרה, קליפורניה.
היום, אנבידיה מהווה ספינת דגל בעולם הטכנולוגיה. מיצרנית של שבבים בכמה תחומים צומחים היא הופכת לענקית טכנולוגיה עם דריסת רגל כמעט בכל תחום. איך היא עושה את זה? עתיד תעשיית הבינה המלאכותית (AI) טמון בעיבוד מהיר של נתונים ותמונה . כשאנחנו מדמיינים את העתיד, יהיו בו רכבים אוטונומיים, ביקורים בחו”ל ישירות מהסלון באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, משחקי מחשב שירגישו וייראו ממש כמו המציאות, וערים חכמות עם מערכת רמזורים, תחבורה ציבורית, ומערכת תברואה – מרושתות לגמרי. כדי שכל אלה יתממשו, נדרשת יכולת עיבוד נתונים מהירה שיודעת לעבוד בצורה מקבילית ובכך לנתח, ללמוד ולהסיק מסקנות בזמן אמת מכמות גדולה מאוד של נתונים. ה-GPU של אנבידיה עוצב לצורך עיבוד נתונים מקבילי כך שהוא יכול לבצע משימות רבות בזמן קצר. .
בעשור האחרון, לאחר שזיהתה החברה את הפוטנציאל הטמון במעבדי ה-GPU ובטכנולוגיית העיבוד הגרפי היא הציתה את עולם ה-AI המודרני, ואת עידן המחשוב הבא – ככוח המניע והמוח שעומד מאחורי מחשבים, רובוטים, מכונות אוטונומיות ועוד. מרבית המוסדות האקדמיים בישראל ובתי החולים משתמשים במחשבי העל (super computers) של החברה.
בחמש השנים האחרונות, מניית NVIDIA עלתה בכ-1500%. נכון ליוני 2021, שווי השוק שלה עבר את זה של אינטל, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-440 מיליארד דולר (אינטל לפי כ-230 מיליארד דולר) – ובמובן הזה היא חברת השבבים האמריקאית הגדולה ביותר (מקור).
מדי שנה החברה עורכת את כנס ה-(GTC (GPU Technology Conference, בו מומחי החברה מישראל ומחו”ל מציגים את החידושים האחרונים בתחומי הבינה המלאכותית (AI), מדעי-נתונים, גרפיקה, HPC, מציאות מדומה, מכוניות אוטונומיות, מחשוב קצה (Edge Computing) ומגוון רחב של תחומים נוספים. עם המעבר למתכונת מקוונת, ה-GTC מיצב עצמו כאחד מכנסי הטכנולוגיה הווירטואליים המורכבים והגדולים ביותר אי פעם, עם תוכן המשודר ב-7 אזורי זמן שונים, למעלה מ-1,000 שעות מפגשים חיים או מוקלטים מראש ב-40 תחומים שונים וב-5 שפות. ישראל היא אחת המדינות היחידות מסביב לעולם בהן מתקיימים מפגשים ייעודיים לקהל המקומי, בעברית.
NVIDIA בישראל
החברה זיהתה בישראל את הפוטנציאל האדיר שמביא עימו ההון האנושי המקומי, וכבר בשנת 2016 הקימה מרכז פיתוח מקומי שכלל עשרות עובדים, מתוך מטרה להתמקד ולבחון, בין היתר, את תעשיית הסטארטאפים הישראלית. במטרה לגייס את מיטב המוחות בתחומי ה-AI, הקימה NVIDIA בישראל בשנת 2018 מרכז מחקר לתחומי הבינה המלאכותית שמוביל מחקרים פורצי דרך בתחומי הבינה המלאכותית, ומהווה חלק מהותי מחטיבת המחקר הבינלאומית של NVIDIA שמונה כ-200 חוקרים ומדענים.
במרץ 2019 הודיעו NVIDIA וענקית הקישוריות הישראלית מלאנוקס על כוונתה של הראשונה לרכוש את פעילותה של מלאנוקס בישראל בסכום של 6.9 מיליארד דולר. מלאנוקס הישראלית שנוסדה על ידי איל וולדמן, עוסקת בייצור שבבים ומוצרים שמאיצים את העברת המידע ברשתות מחשבים. כדי לממש את חזונה בתחום הבינה המלאכותית, NVIDIA רכשה את מלאנוקס שתייצר את רכיבי התקשורת שיחברו בין כל אותם מחשבים (בין אם הם ברכב, בבית החולים, ברמזור או בבית). באפריל 2020 – הושלמה עסקת הרכישה באופן סופי ופעילות החברה מוזגה לחלוטין אל תוך NVIDIA ישראל.
כיום ולאחר רכישת מלאנוקס, ל-NVIDIA ישראל למעלה מ-2,500 עובדים בישראל, והיא מהווה את אחד המעסיקים הגדולים והמשמעותיים ביותר בשוק ההייטק המקומי. עובדי NVIDIA בישראל פזורים בשבעה מרכזי פיתוח בישראל – מתל אביב ורעננה דרך יוקנעם וירושלים, ועד לבאר שבע, קריית גת, תל חי ועוד. מרכז הפיתוח של NVIDIA בישראל הוא אחד הגדולים ביותר של החברה מחוץ לארה”ב, ומצטרף למספר מצומצם של מדינות מסביב לעולם בהן בחרה NVIDIA להקים פעילות מו”פ ענפה.
NVIDIA שמרה על המוניטין של מלאנוקס כאחת המעסיקות הטובות בישראל, ודוגלת בגיוון והכללה (Diversity and Inclusion). לחברה עובדים רבים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, והיא מעסיקה, כאמור, גם עובדים מהרשות הפלסטינית. בתקופת סגרי הקורונה, עובדי החברה החליטו להפגין ערבות הדדית למען החברה הישראלית וגייסו למעלה מחצי מיליון שקלים, תוצר של תרומות אישיות שלהם, אותם העניקו למשפחות נזקקות. מאז פרוץ מגיפת הקורונה, החברה עברה לעבודה מהבית בישראל כמו גם ברחבי העולם. החל מחודש נובמבר 2020 NVIDIA מעסיקה בצורה ישירה כ-100 מעובדי חברת אסאל הפלסטינית, שהועסקו עד כה כעובדי קבלן של מלאנוקס, והיא חברת ההייטק הרב-לאומית הראשונה שעושה זאת.
כענקית טכנולוגיה רב-לאומית, ל-NVIDIA יש נוכחות משמעותית בהמון אספקטים של עולם החדשנות והטכנולוגיה, בישראל ובעולם:
עשרים שנה לאחר שהשיקה את המעבדים הגרפיים הידועים שלה, גם היום NVIDIA ידועה מסביב לעולם כמובילת שוק, כאשר הפכה את סדרת כרטיסי המסך GeForce RTX לסדרה העיקרית שעליה היא עובדת ואחת הפופולאריות בעולם. הכרטיסים אהודים בעיקר בקרב גיימרים (קהילה שמונה מאות אלפים בישראל) וכן בעולם הבידור והפקות הקולנוע (פתרונות NVIDIA כרטיסיה ומעבדיה מיושמים באולפנים הכי גדולים בהוליווד למטרות הפקה וירטואלית ו-CGI, עיבוד נתונים, ועוד).
מאז שהשיקה את כרטיס המסך הגרפי הכולל GPU לפני שני עשורים, NVIDIA הבינה כי הוא חיוני גם לפיתוח מערכות בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. היום החברה מפתחת את המעבדים והכרטיסים החזקים בעולם והשוק העיקרי שלה הוא פיתוח מערכות בינה מלאכותית. כחלק מההתמקדות בתחום הבינה המלאכותית החברה הקימה בישראל מרכז מחקר שעוסק כולו בפיתוח בינה המלאכותית, בתחומים כמו “למידה ואימון” (reinforcement learning), ניתוח גיאומטרי, ראיית מחשב, ניתוח שפה. בראש קבוצת המחקר עומד פרופסור גל צ’צ’יק, שמנהל עשרה פרופסורים, דוקטורים ודוקטורנטים. אחד הנושאים בהם עוסקת קבוצת המחקר הוא התקשורת בין בני אדם ומכונות חכמות, שדורשת מהמכונה להפגין שילוב יכולות של הבנת שפה וניתוח תמונה. הפתרונות שמפתחים במרכז המחקר ישמשו יום אחד להפעלה של “סוכנים חכמים” – מכונית, רובוט תעשייתי, עגלה חכמה ביתית – שבעזרת המוח של NVIDIA יוכלו לפעול במרחב שמיועד להם, להבין אותו ולתקשר עם בני אדם בצורה שרלוונטית לסביבה.
יכולות הבינה המלאכותית של NVIDIA מקדמות באופן משמעותי את תעשיית המחקר והרפואה, בישראל ובעולם. כך לאחרונה, חוקרי NVIDIA ובית החולים הידוע Massachusetts General Brigham Hospital פיתחו מודל AI הקובע אם אדם המופיע בחדר המיון עם תסמיני COVID-19 זקוק לחמצן – שעות ואפילו ימים לאחר הבדיקה הראשונית. מדובר בשיתוף פעולה בין בית החולים לחוקרי NVIDIA שמבוסס על פלטפורמת NVIDIA Clara, שמשתמשת במודל AI חדשני לניהול בתי חולים ומתן שירות רפואי, ללא קשר למיקום גיאוגרפי, אוכלוסיית המטופלים או גודל הנתונים. עשרות בתי חולים בארה”ב בחרו להתנסות במודל הייחודי. בנוסף, NVIDIA הכריזה בחודש אוקטובר 2020 כי היא תבנה את מחשב העל הגדול והחזק ביותר בבריטניה, המיועד למטרות מחקר AI ופיתוח בתחום הרפואה, וכי תקים מכון מחקר בנושא בינה מלאכותית בשיתוף ענקית הפארמה הבריטית GSK (גלקסו סמית’ קליין). המכון יתמקד במציאת שיטות מתקדמות לעיבוד המידע הרב שצברה GSK כדי לזהות הזדמנויות לפיתוח תרופות, חיסונים וטיפולים למחלות שונות.
NVIDIA פועלת בתחום הבריאות גם בישראל. מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות עובד עם NVIDIA DGX – מחשב העל של אנבידיה לבינה מלאכותית שמבוסס גם על פיתוחי מלאנוקס. במכון חוקרים פתרונות דיאגנוסטיקה מבוססת קול (VOICE COMMAND DIAGNOSTICS) ושלל פיתוחים מעניינים נוספים. בנוסף, סטארטאפים ישראלים רבים בתחום הרפואה והמחקר (כמו Viz.ai או IBEX) משתמשים בתשתיות של NVIDIA לטובת פיתוח יישומי בינה מלאכותית וניתוח נתונים.
חזון ה-AI של NVIDIA הוביל אותה גם אל עולם הרכבים האוטונומיים, כאשר פיתחה את מערכת הנהיגה האוטונומית NVIDIA Drive. התוכנה מאפשרת תכנות נהיגה אוטומטית במסלולים קבועים מכתובת לכתובת ומציידת מכוניות באפליקציות עתידיות רבות של בטיחות ונוחות, שיעברו עדכוני תוכנה ויסופקו במהלך חיי המכונית. ביוני 2020 הכריזה NVIDIA על שיתוף פעולה אסטרטגי עם יצרנית רכבי היוקרה מרצדס-בנץ. יחד הן ייצרו מערכת מחשוב ותשתית בינה מלאכותית לכלי רכב. המערכות שיפותחו במשותף יושקו החל מ-2024 בצי מכוניות הדור הבא של מרצדס בנץ ויאפשרו פונקציות שונות של נהיגה אוטומטית, הניתנות לשדרוג. כמו כן בשנת 2020 דיווחה החברה כי קבוצת יונדאי בחרה ב-NVIDIA Drive כמערכת המולטימדיה והבינה המלאכותית של כל רכבי קיה, יונדאי, וג’נסיס.
החברה הגדילה את טביעת הרגל שלה בעולם הטכנולוגי ובתחום רכיבי התקשורת והקישוריות (Networking) באמצעות רכישת מלאנוקס הישראלית. במוצרים אלה, שפותחו כאן ונמכרים בכל רחבי העולם משתמשים בארגונים וחברות מקומיות מובילות: הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צ’ק פוינט, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, ומכון ויצמן למדע.
באוקטובר 2020, NVIDIA הכריזה על קטגוריה חדשה של מעבדים בשם DPUs (Data Processing Unit) שמיועדת לדאטה סנטרים (מרכזי נתונים). בשל העלייה העצומה בכמויות הדאטה שזורמות בעולם, יש עלייה מתמדת בכוח העיבוד שנדרש על מנת לטפל בהן. ה-DPU של NVIDIA הוא מעבד המיועד למרכזי נתונים, שאחראי על העברת נתונים בשרת ועיבודם. מטרתו היא להוריד עומסים קריטיים של תקשורת, אחסון ואבטחה מהמעבד המרכזי (CPU) – מה שאמור לשפר משמעותית את הביצועים של המעבד המרכזי ושל השרת כולו. בחזון של NVIDIA, בכל שרת יהיו שלושה סוגי מעבדים: האחד, מעבד מרכזי רגיל (CPU) לצדו מעבד גרפי (GPU) והשלישי הוא ה-DPU. את המעבדים בקטגוריה החדשה, שנקראים BlueField, פיתחו עובדי NVIDIA (עוד כשהיו עובדי מלאנוקס) ביוקנעם – מה שממחיש כמה משמעותית הייתה רכישת החברה הישראלית למימוש החזון הטכנולוגי של NVIDIA.
