sphera
למרות לחץ המשקיעים הגובר, רק מעט חברות מתייחסות לתחום הקיימות בדיווחיהן הפומביים
על פי נתוני המחקר, החברות מתקשות להניב הישגים בתחום הקיימות ולפרסם דיווחים הקשורים אליו, זאת למרות הצהרות רבות מצידן לעשות כן.
למרות הלחץ שגובר מכל הכיוונים – ממשקיעים, ממשלות ומועצות מנהלים – חברות ברחבי העולם מתקשות לדווח על התקדמות בהשגת המטרות הסביבתיות, החברתיות והמשילות (ESG) שלהן. ואכן, סקר חדש של Sphera, ספקית גלובלית מובילה של תוכנות ניהול סיכונים ומדידת ביצועי ESG, מידע ושירותי יעוץ.
עם זאת, לא מדובר רק בעניין של חשיפת ההתקדמות בהשגת מטרותיהן; החברות נשרכות מאחור גם כשנבדק באיזה מצב הן מצויות בהגדרת מטרות ה-ESG שלהם מלכתחילה. פחות משליש (29%) מהנשאלים אמרו כי קבעו ותיקשרו יעדי הקיימות שלהם, ואף פחות – 16% – הציבו יעדי פליטה בהתאם ל”מסגרת יוזמת היעדים מבוססי המדע” (SBTi).
חוסר בולט זה של שקיפות ESG מדגיש את התהום ההולכת ונפערת בהתמדה במגזר הפרטי בין הבטחות ESG לפעולות. בהיעדר תקנות משמעותיות הניתנות לאכיפה ברחבי העולם, מתאפשר לחברות במידה רבה להתנדב מרצונן לקבלת על עצמן התחיבויות שכאלו, אך בפועל לא קיימים מנגנונים משמעותיים למדידת התקדמותן או למיצוי הדין עימן באם לא עמדו בהתחיבויות. כמחצית (51%) מהחברות שהשתתפו בסקר אישרו כי הנהלתן הבכירה מחוייבת לקיימות, אך רק 21% ציינו כי יש להן מפת דרכים ברורה ליישום, ורק 26% העידו כי שילבו באופן מלא קיימות באסטרטגיה העסקית שלהן.
“כשמדובר ביוזמות ESG ארגוניות, קל יותר לדבר מאשר לעשות'”, אומר פול מארושקה, מנכ”ל Sphera. “החברות אמורות במידה רבה להסתדר בעצמן מבחינת יישום ומדידת ביצועי הקיימות שלהם, מה שמוביל ליצירה של מסגרות התנדבותיות שבסופו של דבר לא מתמרצות פעולה משמעותית. אבל עם הדו”ח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, שסיפק את האזהרה המשמעותית ביותר שלו עד כה – ובכך למעשה הצהיר כי אינו מוכן עוד לעבור לסדר היום על מה שהוא רואה כ’חצי עבודה’ – והצהרתה של ועידת COP26 הקרובה המבטיחה למצות את הדין עם הקהילה העסקית, הארגונים צריכים להתחיל לקיים את ההבטחות שלהם ולהראות התקדמות מוחשית”.
ממצאים אלה מופיעים בסקר הקיימות לשנת 2021 של ספרה, בו השתתפו 218 מנהיגים עסקיים גלובליים שהעריכו את מדדי הקיימות, המדידה והקידמה שלהם.
ממצאים נוספים מהסקר כוללים:
התעלמות מ-Scope 3. למרות שהפחתת הפליטות לאורך שרשרת הערך חיונית לעמידה ביעדי הפחתת הפחמן ולהגעה ל”אפס פליטות נטו” – עבור אותם עסקים שהתחייבו לכך – מעט מאוד חברות שילבו את פליטות Scope 3 בתוכניות הקיימות שלהן. רק 13% מהעסקים שהשתתפו בסקר אמרו כי זיהו את כל הקטגוריות הרלוונטיות של Scope 3 והשלימו את Hotspot analysis מתאים. 29% מציינים כי הם מביאים בחשבון את כל שרשרת הערך בעת חישוב בסיס הפליטות התאגידי שלהם או טביעת הרגל הפחמנית.
“פליטות scope 3 עלולות להוות את חלק הארי של טביעת הרגל הפחמנית הכוללת של החברה”, הוסיף מרושקה, “מה שאומר שכל אסטרטגיית קיימות יציבה חייבת להיות משולבת בהערכת שרשרת האספקה, ולכלול מחויבות לעבודה עם ספקים שגם נוקטים צעדים מדידים על מנת להפחית את הפליטות שלהם. התוצאה הסופית, בסופו של דבר, יוצרת מקדם הכפלה מכפיל למאמצי הקיימות של שתי החברות”.
איכות נתונים ירודה יכולה לפגוע אפילו במאמצים הטובים ביותר. רק מיעוט מהמשיבים (16%) משתמשים בנתונים ממאגרי מידע מסחריים מבוססים על מנת לכמת את טביעת הרגל הפחמנית הארגונית שלהם; 14% נוספים אומרים שהם משתמשים בנתונים איכותיים ומבוססים בתעשייה להערכה ראשונית ברמת המוצר. בפועל, משמעות הדבר היא שארגונים רבים נוספים משתמשים במערכות נתונים שאינן אופטימליות, כגון מסדי נתונים מבוססי הוצאה כספית או נתוני קליטה-תפוקה, על מנת למדוד את הפליטות שלהם. סוגים אלה של מקורות נתונים ממבט על, שאינם מדעיים, עלולים להוביל להערכות לא מדויקות, ולהחריף עוד יותר את הפער בין הבטחות הקיימות לתוצאות.
החברות הבינוניות מתקשות יותר. אולי באופן לא מפתיע, ארגונים גדולים עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר נוטים יותר להיות מדורגים כממוטבים (34%) במונחים של בגרות בקיימות. 1 במקביל, 39% מהעסקים הקטנים עם הכנסות של פחות מ-100 מיליון דולר נחשבים ממוטבים. עסקים בגודל בינוני מפגרים אחרי שניהם, עם שיעור אופטימיזציה של 30% בלבד. למעשה, עסקים בגודל בינוני נוטים יותר מעמיתיהם הגדולים או הקטנים יותר לא לחרוג מעבר לדרישות התאימות הבסיסיות (25% לעומת 13% לארגונים קטנים יותר ו-6% לארגונים גדולים יותר).
