מתחילת החודש יש שינוי כיוון – מדד הדולר עלה 1.7%. מה גרם לכך והאם זה יימשך?
מדד הדולר משנה כיוון.
מתחילת המחצית השנייה של השנה איבד מדד הדולר (אל מול שישה מטבעות נבחרים בעולם) כ-3.2% משוויו והרקע לכך היו ציפיות (שהתאמתו) כי הבנק הפדראלי עומד להוריד את הריבית, לאחר סבב העלאות מתמשך וקיפאון בשנה החולפת.
בסופו של יום הריבית אכן ירדה (ואף בחצי אחוז) ועד לפני דוח התעסוקה שפורסם ביום שישי האחרון אף צפו עד 6 הורדות נוספות עד סוף 2025.
והנה מתחילת החודש – שינוי כיוון. מדד הדולר עלה 1.7%. מה גרם לכך והאם זה יימשך?
ובכן, כשמדובר במטבעות קשה מאוד לתת ציפיות, אך ניתן להבין מאיפה זה בא.
הדולר מושפע כמו כל מטבע מהפרשי הריביות בינו לבין מטבעות אחרים (בפועל ולפי הציפיות להמשך) ולכן ברור שככל שהריבית עליו תרד, הוא יהיה פחות אטרקטיבי.
אך יש לציין כי גם בגוש האירו ובמדינות כמו בריטניה, קנדה, אוסטרליה ושווייץ הריביות יורדות ומקזזות חלק מהשפעה שלילית זו.
אלא שיש עוד סיבות שיכולות להסביר את התאוששות השטר הירוק.
תחילה, כאמור, דוח התעסוקה החזק ועוד נתונים כלכליים, ששוללים את החשש האמיתי שהיה מהתמתנות חדה של כלכלת ארצות הברית ותומכים בתרחיש של “נחיתה רכה”. הורדת ריבית תוך כדי התמתנות האינפלציה והמשך צמיחה כלכלית הינו תמהיל בריא שתומך במטבע המקומי.
שנית, העולם עמוס אי וודאות בימים אלו. מתיחות הסחר בין ארה”ב לסין, עימותים פוליטיים בתוך גוש האירו, מלחמת אוקראינה רוסיה וכמובן – המצב במזרח התיכון, עם חשש ממעורבות של איראן, אחת ממפיקות הנפט הגדולות בקרטל OPEC.
כל זה, כשברקע התקרבות לבחירות בארצות הברית, שלפי הסקרים תהיינה צמודות ובאופן טיפוסי נוטות להגדיל את התנודתיות בשווקים השונים.
כשאי הוודאות הגאו-פוליטית עולה, יש לרוב ביקוש לנכסים סולידיים באופיים וביניהם הדולר (ומספר מטבעות נוספים כמו הפרנק השווייצרי) על תקן נכסי חוף מבטחים. זה משתקף בביקוש לאיגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, שהן אולי הנכס הבטוח ביותר בעולם, למרות החוב הציבורי והגירעון התקציבי הגבוהים של ארה”ב (בהשוואה לתוצר שלה).
בכל זאת, מדובר בכלכלה הגדולה והחשובה בעולם, שכאמור לא מראה סימני עצירה של ממש עד כה.
סביר להניח כי כל עוד המתיחויות הגאו-פוליטיות גבוהות, ואף מחריפות, ייהנה הדולר מביקוש ייחודי זה, גם אם הריבית בארצות הברית תרד בעקביות וגם אם היא תרד מהר יותר מאשר במקומות אחרים בעולם.
מומחים לא מעטים סבורים כיום כי הדולר עומד לאבד את ההגמוניה שלו לטובת מטבעות אחרים ומזכירים, בהקשר זה, את קבוצת המדינות של ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה (BRICS) שאולי ינפיקו מטבע משותף שיתחרה מול הדולר.
בהצלחה להן – ניגודי האינטרסים בין החברות השונות בקבוצה נראים לי גדולים מדי.
אני סבור כי הדולר ישמור על מעמדו כי כמו שזה נראה כיום, העולם רק מתרחק מכיוון של הרמוניזציה וגלובליזציה ומתקרב למונחים של פרוטקציוניזם ובדלנות. כל עוד זה המצב, הדולר יזכה לביקושים יציבים ממשקיעים ועסקים שיחפשו יציבות ויבקשו להקטין את מידת הסיכון ואי הוודאות הכרוכה בפעילותם.