רוג’ר וור, מייסד ומנכ”ל ביטקוין.קום: “המטבעות הדיגיטליים הם כנראה הדרך היעילה ביותר שהעולם מצא במטרה לצמצם את העוני ולהרחיב את החופש הכלכלי”
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות: “התסריט שבו ביטקוין הופך להיות מטבע אמיתי הוא די רחוק. כדי שממשלות יאמצו אותו הן צריכות למעשה לוותר על הדבר המרכזי שיש להן והוא להדפיס כסף”
רוג’ר וור, מייסד ומנכ”ל ביטקוין.קום, מראשוני המשקיעים בביטקוין, התייחס לפני שעה קלה לנושא המדובר ביותר בעולם ההשקעות: מטבעות דיגיטליים. זאת, במסגרת המושב “ביטקוין, בלוקצ’יין וקריפטוגרפיה: עגל הזהב או סוף לבנקים?” ב”וועידת ישראל לעסקים” של העיתון גלובס, המתקיימת היום ומחר בבנייני האומה בירושלים. במושב השתתפו גם חנן שטיינהרט, מייסד שותף, פאלו אלטו בלוקצ’יין וביטקוין; פרופ’ אלי בן-ששון, הפקולטה למדעי המחשב, הטכניון; ד”ר גיתית גור-גרשגורן, כלכלנית ראשית, רשות ניי”ע; אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי, פסגות ומור אסיא, מנכ״לית שותפה ומייסדת, iangels.
וור אמר: “המטבעות הדיגיטליים הם כנראה הדרך היעילה ביותר שהעולם מצא במטרה לצמצם את העוני ולהרחיב את החופש הכלכלי, כמו למשל את היכולת להקים עסקים. לביטקוין יש השפעה על הרבה מאוד פרמטרים הקשורים לחופש הכלכלי והוא נפוץ בעיקר במדינות שבהן רמת החופש הכלכלי גבוהה כמו הונג קונג למשל. חירות כלכלית מובילה להארכת משך החיים, הרחבת ההשכלה בקרב האוכלוסייה ועוד ממדים חיוביים לכן היא חשובה מאוד. היא גם מובילה להפחתת העימותים והמלחמות, הורדת רמת השחיתות, והעלאת כושר ההשתכרות של האוכלוסיות החלשות בחברה, לצד הורדת שיעור האבטלה”.
עוד אמר וור כי “למטבעות הדיגיטליים יש השפעה עצומה וחיובית על החופש הכלכלי בעולם. הם למשל מאפשרים העברות תשלומים שלא ניתן לחסום אותם על ידי רגולטור כזה או אחר. הם מאיצים את החדשנות בעולם ונותנים דחיפה גדולה להתרחבות הכלכלה, ובסך הכל הם תורמים להגדלת רמת האושר בעולם”.
במסגרת דיון שנערך בנושא, ציין אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי בבית ההשקעות פסגות: “התסריט שבו ביטקוין הופך להיות מטבע אמיתי הוא די רחוק. כדי שהביטקוין יתקיים, ממשלות צריכות לאמץ אותו ולמעשה לוותר על הדבר המרכזי שיש להן והוא להדפיס כסף. כדי שהביטקוין יהפוך להיות מטבע, הוא חייב להיות מטבע גלובאלי. אם זה יקרה, זה ייקח עוד כ”כ הרבה זמן שאני מעדיף להשקיע היום במניות של חברות שתייצר את הסקייטבורד המעופף הראשון ולא בביטקוין”.
עוד ציין גרינפלד כי להערכתו אנו צפויים לראות מוצרים הקשורים למטבעות הדיגיטליים, וזאת לאור ביקוש הציבור. “האם גופיים מוסדיים יכנסו לתחום? אינני יודע, אני יכול רק לדבר בשם פסגות ולומר שכנראה לא נכנס, מסיבה פשוטה שהביטקוין הוא לא נכס להשקעה, ובאופן כללי מטבע וירטואלי הוא לא נכס להשקעה. אנחנו לא משקיעים בביטקוין, בדיוק כפי שאיננו משקיעים במטבעות רגילים או בזהב, משום שמדובר בספקולציה במסגרתה אתה קונה את הנכס רק על סמך זה שאתה מאמין שבעתיד יקנו ממך במחיר יותר גבוה”
מור אסיא ציינה כי “אני מאמינה שהביטקוין מבשר על עידן כלכלי חדש, כלכלה מבוזרת יותר, דרך חדשה לגיוס הון. אני רואה דור חדש של יזמים שיגייסו הון עבור מטבעות חדשים, ‘טוקנים’, ולא באמצעות מניות. “התנודתיות בתחום מטבעות הקריפטו הייתה צפויה, ולכן צריך להסתכל על המגמה לטווח ארוך. כיום אנחנו בסוג של כלכלת מחסור שמשפיעה כמובן על מחיר הביטקוין”.
ד”ר גור גרשגורן אמרה: “אין ספק שיש הבטחה בטכנולוגיה החדשה והרבה מהרעיונות שעומדים מאחורי הביטקוין ימשיכו ויובילו אותנו לעתיד חדש. אבל, לא מדובר בהכרח בביטקוין. ראינו בעבר הרבה טכנולוגיות חדשות שנעלמו מהר מאוד לטובת טכנולוגיות אחרות שהחליפו אותן ויכול להיות שזה גם מה שיקרה כאן. כדי שעסק יצליח הוא צריך ודאות רגולטורית וזה לוקח זמן, ונכון שזה ייקח זמן. גם הרגולטור צריך זמן להבין מה קורה. גם היזמים אגב צריכים את אותה ודאות כדי להבין כיצד לפעול נכון. יש דומיננטיות של ישראלים בהרבה תעשיות חדשניות ואנחנו מברכים על זה, אבל צריך לברור כאן כי אנחנו מפחדים שכסף של משקיעים עלול להיעלם כליל”.
