Image by marcinjozwiak from Pixabay
לקראת ועידת האו”ם לענייני אקלים שתתקיים בגלאזגו, סקוטלנד
בין הצעדים העיקריים בהחלטת הממשלה: מענקים להתייעלות באנרגיה במגזר התעשייתי-מסחרי-ציבורי, מיפוי פוטנציאל הגגות לייצור אנרגיה סולארית בישראל, והשקעת מיליוני שקלים ביישום תכניות להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות.
הממשלה אישרה אתמול, 24 באוקטובר 2021, י”ח בחשון תשפ”ב, את תכנית ראש הממשלה נפתלי בנט, שרת האנרגיה קארין אלהרר, והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, להתייעלות אנרגטית והפחתת גזי חממה לשנים 2020-2030.
הצעדים הנכללים בהחלטה מסתכמים בכ-725 מיליון ₪, ויישומם ישפיע על כלל המגזרים במשק. מתוך סכום זה, יקצו המשרדים 450 מיליון שקל לטובת תכניות מענקים להתייעלות אנרגטית והפחתת גזי חממה, לרבות התייעלות בצריכת האנרגיה, הסבה מדלקים לחשמול תהליכים, הסטת ביקושים ואגירת אנרגיה במגזר העסקי, בדגש על תעשייה, בין השנים 2022-2026.
מדובר בפרויקטים שיביאו לחיסכון באנרגיה ולהפחתת פליטות גזי חממה בתעשייה, על ידי החלפת טכנולוגיות ישנות ולא יעילות, במערכות חדשות וחסכוניות כגון מערכות תאורת פנים וחוץ, מיזוג אוויר, משאבות חום, מערכות אוויר דחוס ועוד, ולחיזוק התחרותיות והחוסן הכלכלי שלהם. בנוסף, לראשונה יינתנו תמיכות עבור פרויקטים אלו עשויים להביא בשנים הקרובות למינוף השקעות בסך מוערך של כ-1.5 מיליארד ש״ח בהתייעלות באנרגיה ובהפחתת פליטות גזי חממה וזיהום אוויר.
כ-150 מיליון שקל יוקצו על ידי שני המשרדים לטובת סיוע לגיבוש וליישום תוכניות פעולה להיערכות לשינויי אקלים וליישומן בין השנים 2022-2024. מימוש תכניות הפעולה ייעשה בדגש על קידום אנרגיה מקיימת בכלל המגזרים בשטח המוניציפאלי, לרבות מגזרי המגורים, התעסוקה, המסחר והתעשייה.
תוכנית הפעולה המקומית היא תוכנית מקיפה, שנועדה לסייע לרשויות מקומיות לצמצם פליטות גזי חממה ולהתמודד עם האתגרים שמציבים שינויי האקלים. תכנית זו גם מסייעת לחיסכון בהוצאות והגדלת הכנסת הרשות הן על ידי צמצום צריכת האנרגיה וייצור אנרגיה נקייה והן על ידי תכנון פעולות להיערכות לאירועי אקלים במטרה להימנע מהנזקים הכרוכים בכך.
לראשונה, יאפשר משרד הפנים ואף יבחן מתן קדימות לשימוש במענקי הפיתוח שהוא מקצה לרשויות מדי שנה, לטובת הכנה ויישום של תוכניות להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת.
תוכניות הפעולה יקיפו מכלול תחומים רחב ויאפשרו לרשות להיערך לשינויי אקלים. בתוכניות ההיערכות תינתן האפשרות להשקעות בכלל השטח המוניציפלי, לרבות בנכסי הרשויות עצמן, בשיקום השטחים הפתוחים והצללת המרחב הציבורי וגם בשטחי מגורים, תעסוקה, מסחר ותעשייה. התוכנית אף מסייעת לחיסכון בהוצאות ובהגדלת הכנסת הרשות, הן על ידי צמצום צריכת האנרגיה וייצור אנרגיה נקייה, והן על ידי תכנון פעולות להיערכות לאירועי אקלים במטרה להימנע מהנזקים הכרוכים בכך.
גם תחום התחבורה זוכה להתייחסות משמעותית בהחלטה, עם תקציב בסך 60 מיליון ₪ ממשרד האנרגיה, לפרישת תשתיות לתחבורה חשמלית ברחבי הארץ בין השנים 2021-2023.
בנוסף, יקדם משרד האנרגיה פרוייקטי חלוץ והדגמה להוכחת היתכנות כלכלית ותפעולית של פרויקטים באמצעות התייעלות בייצור או בצריכת אנרגיה, הסטת ביקושים ואגירת אנרגיה, תחבורה נקייה, הסבת דלקים וחשמול תהליכים בכלל המגזרים במשק. לשם כך יוקצו לא פחות מ-35 מיליון שקל בין השנים 2022-2026.
4 מיליון שקלים נוספים יוקצו על ידי משרד האנרגיה עבור מיפוי פוטנציאל הייצור של אנרגיה סולארית בשטחים מבונים (גגות, חניונים, מגרשי ספורט וכד’) ברמה הארצית והנגשת המידע הזה לציבור באמצעים מקוונים. באמצעות המיפוי, יוכל כל בעל מבנה לבדוק את פוטנציאל ייצור האנרגיה המתחדשת של הגג שלו, כולל עלויות של התקנת הפאנלים. צעד זה יסייע למימוש העמידה בהחלטה 465, הקובעת יעד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשיעור של 30% מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030.
צעד נוסף הכלול בהחלטה הוא קידום של אנרגיה קהילתית, בין היתר בבתים משותפים. אנרגיה קהילתית היא מודל המייצר שיתופי פעולה וחיבורים בין גופים שונים במשק, הכוללים גם את הציבור הרחב, לשם קידום אנרגיה מקיימת. מודל זה קיים בעולם כבר עשרות שנים ומקודם ביתר שאת בשנים האחרונות מתוך הבנה כי יש צורך בהשתתפות אקטיבית של כלל הציבור על מנת להגיע ליעדים המדיניים ולממש את הפוטנציאל הקיים. המשרדים יפתחו מתווה לקידום הנושא ויקצו 2 מלש”ח לפרוייקטי הדגמה בשנים 2022-2023 הקרובות.
צעדים נוספים הכלולים בהחלטה מקדמים מבנים ומתחמים מאופסים ועצמאים באנרגיה בתקציב של 10 מיליון ש”ח, קידום תכנית להקמת אנרגיה מתחדשת ואגירה במבני הדיור הציבורי בהובלת משרד הבינוי והשיכון, ובחינה של תמיכה תקציבית בהקמת מערכות פוטו-וולטאיות על מבני חינוך חדשים מעל 1000 מ”ר. לבסוף, מקדמת ההחלטה את חיוב הצגת דירוג אנרגיה של דירות חדשות במעמד המכירה, ומטילה על משרד הבינוי והשיכון לעדכן את מפרט חוק המכר. לאחר העדכון, ניתן יהיה לחייב דירוג אנרגיה לדירות, ובכך להוביל למהפכה במודעות הצרכנים לצריכת אנרגיה בדירות למגורים.
מתוך הבנה שאחת הדרכים לקידום יישום והטמעה של אנרגיה מקיימת היא העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב והכשרה מקצועית, יקצה משרד האנרגיה 10 מיליון ש״ח בין השנים 2022-2026 לטובת מגוון של צעדים בתחומי הכשרה וחינוך.
מדברי ראש הממשלה, נפתלי בנט, בפתח ישיבת הממשלה:
“בשבוע הבא נצא לוועידת האו”ם לענייני אקלים שתתקיים בגלאזגו שבסקוטלנד, ביחד עם שרת האנרגיה, קארין אלהרר, ועם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. בהקשר הזה, אנחנו מביאים היום לשולחן הממשלה מספר החלטות חשובות בנושא האקלים והמשבר הסביבתי והגלובלי.
משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי, ובצדק. הוא נוגע לחיים של כולנו, וגם לחיים של הילדים והנכדים שלנו. זה בנפשנו. אנחנו נדרשים לזה גם כאן בישראל, בכל הדרגים ובכל המשרדים. הממשלה תאשר היום מספר החלטות, בהן קידום תחבורה נקייה ודלת פחמן, התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות, עידוד חדשנות טכנולוגית והאצת תשתיות. יש עוד שורה של פעולות שאנחנו בוחנים ונודיע עליהן בהמשך לכשיבשילו”.
שרת האנרגיה, קארין אלהרר:
“אישור התכנית עם תקציב ייעודי ליישומה הוא צעד חשוב המוכיח את מחויבות משרד האנרגיה למאבק במשבר האקלים ואת פועלו כדי לשלב מאבק זה בתכנית העבודה של המשרד. ההשקעה חסרת התקדים בחסכון אנרגטי ברמת הלאומית והפרטית לצד הגברת המודעות הצרכנית תשפיע לטובה על האקלים והכלכלה הישראליים ותקל על הגעה ליעד של 30% מתחדשות ב2030 באמצעות צמצום צריכה”.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג:
“אנחנו עוברות כעת שלב – מהגדרת אסטרטגיה וקביעת יעדים לתכנית יישום ולביצוע. החלטת הממשלה מוכיחה שוב את העבודה המשותפת של הממשלה על מנת להבטיח את השגת היעדים וכדי להיערך לשינוי האקלים. החלטה זו תוביל להפחתת פליטות גזי חממה ולשיפור התחרותיות של התעשייה הישראלית והתאמתה למעבר לכלכלת המחר – כלכלה דלת פחמן”.
