יזמי ניאולוג'יק; משמאל לימין: ד"ר אבי מסיקה מנכ"ל, זיו לשם סמנכ"ל טכנולוגיה, צילום: אביב קורט
אשר תביא לצמצום דרמטי של צריכת ההספק, העלויות והשטח
חברת סטארט-אפ טכנולוגיית המעבדים ניאולוג’יק (NeoLogic) מנתניה חושפת טכנולוגיית תכנון שתחולל שינוי מרחיק לכת בתכנון מעבדים. החברה מתכננת tapeout של מעבד ARM ב 16 ננומטר בדצמבר הקרוב לצורכי הדגמה. הטכנולוגיה והמעבד שייוצר זמינים ללקוחות אסטרטגיים ונבחרים של החברה.
טכנולוגיית Quasi-CMOS של החברה מהווה פלטפורמה תשתיתית לתכנון מעבדים שמצמצמת את מספר הטרנזיסטורים במעגלים דיגיטליים ומאפשרת לפתח מעבדים בעלי עוצמת עיבוד גבוהה יותר, תוך חיסכון משמעותי בצריכת ההספק שלהם והוזלה משמעותית של מחירם.
ניאולוג’יק פיתחה ספרייה ראשונה של תאים סטנדרטים עבור תהליכי ייצור ב-16 ננומטר המשלימה את ספריית התאים הקיימים מבוססי CMOS. התאים הסטנדרטים של ניאולוג’יק הם חדי-דרגה מרובי כניסות (עד 16 כניסות) או תאים עם מספר טרנזיסטורים מוקטן המורידים את צריכת ההספק עד כדי 50% בהשוואה לתאי CMOS המתקדמים ביותר הקיימים כיום ב-16 ננומטר תוך חיסכון שטח של עד 40%.
הטכנולוגיה פותחה כדי לתת מענה לעומסים הגוברים במרכזי נתונים כמו גם לסופו של חוק מור ולצורך הורדת העלויות הגבוהות הכרוכות בפיתוח מעבדים בטכנולוגיות טרנזיסטורים מתקדמות של 16 ננומטר ומטה אם כי הינה מתאימה גם לטכנולוגיות ייצור ישנות יותר. תכנון מעבדים עם תאי ספריה של Quasi CMOS מאפשר הגדלת עוצמת החישוב לוואט ובכך נותן מענה לעומסים הגוברים של יישומי בינה מלאכותית, למידת מכונה, ניתוח נתונים, וידאו זורם ועוד במרכזי נתונים. טכנולוגיית CMOS, המשמשת כיום כ”סוס העבודה” של פיתוח וייצור מעבדים, לוטשה עד כדי שלמות ב-40 השנים האחרונות ולכן קשה מאוד לשיפור. טכנולוגיית Quasi CMOS שנאולוג’יק פיתחה פורצת את מגבלות הטכנולוגיה הקיימת על ידי הגדלה משמעותית של מספר הכניסות המירבי של תאים סטנדרטים כמו גם על ידי שינוי הטופולוגיה שלהם לצורך הקטנת מספר הטרנזיסטורים. פריצת דרך זו באה לידי ביטוי משמעותי החל משלב הסינתזה הלוגית ועד לשלב התכנון הפיזיקלי.
ד”ר אבי מסיקה, מייסד משותף ומנכ”ל NeoLogic, ציין: “השימוש ב-Quasi CMOS לצורך פיתוח מעבדים מאפשר קפיצה טכנולוגית בביצועים. טכנולוגיית התכנון שלנו מאפשרת לפתח מעבד ב-16 ננומטר ולקבל שווה ערך ביצועים של טכנולוגיית טרנזיסטורים מתקדמת יותר ובכך לחסוך עלויות פיתוח (NRE) וייצור (OPEX). הורדת צריכת ההספק של מעבדים במרכזי נתונים תאפשר להוריד עלויות בחוות שרתים (מיזוג אויר, חשמל, תשתיות) ובכך לחסוך גם את העלויות שנדרשות להתרחבות מהירה של חוות השרתים”.
ניאולוג’יק נוסדה בשנת 2021 על ידי ד”ר אבי מסיקה (המנכ”ל) וזיו לשם (סמנכ”ל הטכנולוגיה), שניהם בעלי ניסיון של עשרות שנים בניהול ובפיתוח טכנולוגי של מעבדים. ד”ר אבי מסיקה (מכון וייצמן למדע) הוא מומחה בפיזיקה של התקני מצב מוצק בכלל ושל טרנזיסטורים מהירים בפרט, בעל ניסיון ניהולי של 25 שנים במגוון חברות היי-טק. מסיקה שימש בעבר כמנהל קבוצת ההתקנים בטאוואר סמיקונדקטורס והוא בעל ניסיון מעשי בתכנון וייצור של התקני CMOS. לאחר מכן שימש כסמנכ”ל הנדסה של חברת שלקייס, והקים ושימש כמנכ”ל של שלוש חברות מוליכים למחצה בתחומי חיישני תמונה, מתגים אופטיים מבוססיMEMS ושבבים פוטוניים.
זיו לשם הוא בעל 25 שנות ניסיון בתכנון מעבדים. בעברו עבד בחברות מוליכים למחצה מהמובילות בעולם, כמו National Semiconductors, DSPG ו-Synopsys וניהל פרויקטים מורכבים של תכנון מעבדים. לשם היה ממקימי חברת LogixL אשר פיתחה סימולטור HDL מבוסס חומרה וכן שימש כמנהל בחברת NewSight Imaging בה תמך בלקוחות של חיישני LiDAR ו-iTOF. תפקידו האחרון לפני הקמת ניאולוג’יק היה מנהל קבוצת ה-backend בחברת Inomize, שם ניהל קבוצה של מהנדסי תכנון שבבים ופיתח מעבדים עבור לקוחות בענפים תעשייתיים שונים בטכנולוגיות מ-40 ננומטר ועד 7 ננומטר.
