מימין לשמאל: סאם קרונין, לילך דנביץ, יניב סאדקה, אבי מילר לוי, צילום: מקסים גולובנוב
כך אמרה לילך דנביץ’, דירקטורית אסטרטגיה ושותפויות ב – NTT Israel, בפאנל משקיעים מיוחד שהתקיים בכנס HealthIL; מה חשוב במיוחד למשקיעים בתחום הבריאות הדיגיטלית ב – 2024, ומה היתרון של היזמים הישראלים לעומת עמיתיהם בחו”ל?
מעל 1500 משתתפים מעולם הבריאות הגיעו לוועידת הבריאות של קהילת HealthIL כדי לדון במגוון אתגרים של עולם הבריאות. בפאנל מיוחד שהתקיים בנושא השקעות בסטארטאפים בתחום הבריאות הדיגיטלית, דנו משקיעים מתאגידים וקרנות מובילות בתחום באתגרים הנוכחיים של היזמים הישראלים לאור המלחמה והמשבר הכלכלי. את הפאנל הנחה סאם קרונין, מנהל השקעות ב – Arkin Digital Health. הכנס התקיים באקספו ת”א, בשיתוף פעולה עם המכון הישראלי לחדשנות, משרד הכלכלה, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד הבריאות ורשות החדשנות.
“עכשיו זה בדיוק הזמן להסתכל בראייה רחבה ולחשוב מחוץ לקופסה. הרבה יזמים ישראלים נאבקים על מימון ועל הרחבת ה– Runwayלטווח הארוך, זו העת להרחיב את בסיס המשקיעים אליו פונים אל מעבר למובן מאליו, ולפנות גם מחוץ לארה”ב ולקרנות הון סיכון קלאסיות”, אמרה לילך דנביץ’, דירקטורית אסטרטגיה ושותפויות ב – NTT Israel, אשר יוצרת שיתופי פעולה בין תאגיד הענק היפני לבין סטארטאפים ישראלים, בין היתר בתחום הבריאות הדיגיטלית. “לפעמים יש תחושה שסטארטאפים ישראלים לא עוצרים לחשוב לפני שהם מתחילים אוטומטית את תהליך הגיוס בארה”ב ולא בוחנים באיזה שווקים נכון לגייס ולפעול עבור המיזם שלהם. בארה”ב יש יותר תחרות על הכסף, ומאידך בשווקים אחרים נפתחות כל הזמן הזדמנויות חדשות. יפן, למשל היא שוק מושלם לטכנולוגיות בתחום הבריאות הדיגיטלית – גם מבחינת אימוץ של טכנולוגיות מתקדמות, גם מבחינת גודל שוק, וגם תהליך מעניין של דה רגולציה בתחום הרפואה מרחוק. דווקא עכשיו יש לסטארטאפים יתרון בפניה לקרנות תאגידיות שמשקיעות השקעה אסטרטגית ולא פיננסית, כי משקיעים פיננסיים יושבים על הגדר ומחכים להתייצבות השוק”.
“הכלל הראשון ליזמים, בטח בתקופה הזאת – תקחו” אמר יניב סאדקה, Investment Associate בקרן aMoon. “הכלל השני הוא שלא כדאי לקחת כסף אסטרטגי מוקדם מדי, וצריך להזהר שלוקחים כסף מקרנות תאגידיות (CVC) – לא לתת להם להוביל את הסיבוב, ולקחת לפחות 2 משקיעים אסטרטגיים ולא אחד”.
מה הכי חשוב למשקיעים לאור התקופה הנוכחית? “מה שהשתנה ב – 2024 הוא לא רק ה – ROI, אלא גם זמן ההגעה ל – ROI.” אמרה אבי מילר לוי, שותפה מנהלת בקרן Primetime Partners.
“יש המון מוצרים בשוק אבל בסוף זה לא רק המוצר זה גם ההתכנות שלו בשוק (Engagement) – מי הצרכן, מיהו משתמש הקצה? אם אתה יכול להדגים את היכולות שלך מול הלקוחות שלך ולהראות שזה עובד – זה משהו שהמשקיעים שמים עליו דגש”.
“בשלבים המוקדמים אנו בודקים מי מעורב בפיילוטים, יש לזה הרבה משמעות”, הוסיף סאדקה. ואילו ב – NTT הדגש הוא על פוטנציאל הצמיחה: “כמשקיע אסטרטגי, אנחנו מחפשים את פוטנציאל הצמיחה העסקי המשותף, אנחנו יכולים לעזור לסטארטאפ לפתוח דלתות ולהנגיש את הטכנולוגיה לאלפי לקוחות NTT ב-100 מדינות ברחבי העולם”, אמרה דנביץ.
איזה יתרונות יזמים ישראלים מביאים איתם, או צריכים להביא איתם לשולחן?
“ליזמים הישראלים יש את הגמישות לאמץ שינויים מהר מאוד, וזה מיוחד לשוק הישראלי ולמצב המשברי שאנחנו נמצאים בו כיום, וחוזר על עצמו מדי כמה שנים. מבחינת הטכנולוגיה – בישראל יש הרבה מאוד פתרונות מבוססי AI (בינה מלאכותית). בעולם ה- AI הטכנולוגיה שלך טובה כמו הדאטה עליו היא מאומנת – אז גם באספקט הזה יש לחברות ישראליות יתרון בעולם הבריאות לאור מאגרי המידע העמוקים הקיימים בישראל. כן צריך להיות מודעים לחסרון שיש שמערכות המידע הרפואי עדיין מוגבלות במובן שהן לא משקפות בצורה מלאה את האוכלוסייה העולמית מבחינת המגוון האתני. בנוסף לכל אלו, כרגע יש הרבה מאוד מפונים, ומערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם טיפול רפואי מרחוק של עשרות אלפי אנשים שאינם בעלי גישה לתשתית הרפואית. האתגר העצום הזה יכול להפוך להזדמנות – ועשוי להביא לקפיצת דרך עולמית בתחום הטיפול מרחוק”, אמרה דנביץ.
“אנחנו פחות אוהבים את השימוש במילת הקסם AI”, אמרה מילר לוי. “זה לא הופך כל סטארטאפ למוצלח. איפה זה כן יכול לעזור? בהפחתת עלויות – זאת הבעיה שכולם מתמודדים איתה. העלויות של Medicare בארה”ב עולות כל שנה, וזה נכון לעוד הרבה תחומים. במקום שבו אפשר להשתמש ב – AI כדי להוריד את העלויות כדי להתייעל בצוות, בהרגלים, בחסכון בתרופות, בהוצאות אשפוז – שם זה יכול לעבוד מצוין”.
“בישראל יש חיבור נדיר בין חדשנות למערכת רפואית ציבורית, ואפשר לנסות פה הרבה מאוד טכנולוגיות חדשניות. היתרון הישראלי הוא “ארגז החול” שמשמש לבדיקת טכנולוגיות”, אמר סדקה.
איך יזמים, קרנות וחברות יכולים להתמודד עם הסיטואציה הנוכחית בצורה מיטבית?
“חשוב מאוד לבדוק מה קורה עם הצוותים והעובדים. לפי נתונים לפחות חצי מהעובדים נקראו למילואים, ולכן הדבר הכי טוב ליזמים מול העובדים ומול המשקיעים זה שקיפות. תעדכנו אותם בתמונת המצב כמו שהיא”, אמרה מילר-לוי.
“כמו היזמים, גם אנחנו כנציגי חברות רב לאומיות משמשים כסוג של שגרירים ומסבירים של המצב בישראל פנימה בתוך הארגון. גם אני מסבירה ומשקפת את המצב בתוך NTT לקולגות ברחבי העולם. אני גם משוכנעת שהסיטואציה הנוכחית מייצרת הזדמנויות השקעה מעניינות מאוד. השוק הישראלי הראה באופן עקבי התאוששות מהירה ומשמעותית אחרי כל משבר (כולל מלחמות, מבצעים צבאיים, קורונה). אנחנו מבינים שאנחנו בעיצומו של משבר, אולם מי שרוצה לתפוס את גל ההתאוששות הבא צריך לבנות ולהשקיע כעת”, אמרה דנביץ’.
“כשהכסף נמצא בצמצום, צריך להתחיל את תהליך הגיוס מוקדם ככל האפשר. חשוב לזכור שגם קרנות צריכות להשיג משקיעים וכל התהליך הזה לוקח זמן. המשקיעים פועלים לאט יותר בימים אלה ולפעמים יושבים על הגדר. זה אומר שכדאי מאוד להתחיל את התהליך מוקדם יותר כי זה יקח יותר זמן”, הוסיף סאדקה.
