WEA Master Logo
יזמיות מספקות פתרונות רבים בכל הנוגע לבנייה עתידית של שילוב וקיימות
במסגרת זיהוי ההצלבה בין שינוי אקלים ובין אי-שוויון מגדרי, הארגון להאצת יזמות בקרב נשים (WEA) כינס ב-18 במרץ נציגים בכירים של השותפים המייסדים על מנת לדון בתפקיד המפתח שממלאת היזמות הנשים בסלילת הדרך לקראת ההסתגלות לשינוי האקלים, מיתונו והתגובה לו ובשאלה כיצד יזמיות, כמחוללות שינוי, תורמות ליצירת חברה בת-קיימא ומשלבת במידה רבה יותר לכולם.
אירוע CSW שם דגש על חשיבותה המכרעת של יזמות נשים ככוח המניע העיקרי להתגברות על שינוי האקלים, הצורך לדון במחסומים מבניים ותרבותיים העומדים בפני הזדמנות כלכלית לנשים וכיצד לתמוך ביזמיות כמספקות פתרונות בכדי לפתח רעיונות חדשניים ולהשקיע בהם. אירוע זה דן גם בדרכים בהן ניתן להאיץ הזדמנות כלכלית לנשים באמצעות רכישה תואמת מגדר וקרא למידה רבה יותר של מחויבות להזניק שינוי עבור נשים ברחבי העולם על ידי הצטרפות לארגון.
מבחינה היסטורית, יזמיות עמדו בפני מכשולים רבים , לרבות היעדר גישה להון, מספר קטן יותר של רשתות יזמות, יחסית לגברים ומדיניות שמרפה את ידיהן של נשים בכל הנוגע להצטרפות למעגל העבודה. המחסומים הללו הופכים מורכבים אף יותר בשל חוקים בלתי שוויוניים. מחקר שנערך השנה על ידי הבנק העולמי מעלה כי כמעט 2.4 מיליארד נשים בגיל עבודה עדיין אינן נהנות מאותן הזכויות הכלכליות מהם נהנים גברים. מתוך 190 המדינות שנבדקו במחקר, 178 משמרים מחסומים חוקיים, המונעים מנשים השתתפות כלכלית מלאה, בעוד נשים עדיין מתמודדות עם צורות כאלה ואחרות של הגבלות בתעסוקה. ב-95 מדינות, לא מובטח לנשים תשלום שווה על אותה העבודה כמו גברים, וב-76 מדינות, החוק מגביל את זכויות הנשים לבעלות על קרקעות, אשר מהווה משאב חיוני לטובת צמצום העוני.
בכדי לדון באותם מחסומים מבניים ותרבותיים, עמן מתמודדות יזמיות, הושק הארגון להאצת יזמות נשים במהלך העצרת הכללית של האו”ם בשנת 2019, בשיתוף עם 6 סוכנויות או”ם. זאת, במטרה ליצור אקוסיסטם עבור יזמיות, תוך הגברת השפעת הפיתוח בר-הקיימא שלהן.
ספציפית בנוגע לנושא האירוע, הנתונים מצביעים על כך שיזמיות יכולות לבחון השקעה עסקית מעבר לתמורות כספיות גרידא ולזהות כי השגת תמורות כספיות וחברתיות אינן בלעדיות באופן חופף. למשל, על פי דו”ח היזמות העולמי לשנת 2020, מטעם BNP Paribas, 54% מהיזמיות אומרות שמעבר להכנסה, צמצום טביעת הרגל הפחמנית שלהן היא המדד החשוב ביותר להשקעה מוצלחת, לעומת 41% מהגברים.
בפתיחת האירוע קראה דבורה גיבינס, מנהלת התפעול הראשית בחברת Mary Kay להסרת המחסומים העומדים בפני נשים, ותיארה מדוע שינוי האקלים אינו ניטרלי מבחינה מגדרית. “נשים ונערות משלמות את המחיר הכבד ביותר. הפגיעות המוגברת שלהן הינה תולדה ישירה של אי שוויון מגדרי במארג המדיני, חברתי, תרבותי וכלכלי של החברות בהן הן חיות”. דבורה גיבינס הוסיפה ואמרה שנשים עומדות בחזית התגובה לאקלים ובמשך דורות רבים “יישמו טקטיקות חדשניות במיתון השפעת שינוי האקלים. זה לא חדש. מה שהן צריכות כעת הוא הכרה במנהיגותן ואקוסיסטם שייטיב עמן”.
תוך ציון העובדה שמגפת הקורונה גרמה לנסיגה בכל הנוגע לשוויון מגדרי, ויק ון וורן, מנהל ניהול ארגונים, ארגון העבודה הבינלאומי סקר כיצד “נשים כבר ממלאות תפקיד בכלכלה הירוקה כיזמיות, מנהלות, חקלאיות, עובדות בתיירות אקולוגית, ניהול פסולת ואנרגיה מתחדשת. ברם, עלינו להכיר בכך שהנתיבים שאנו סוללים אינם טובים דיים. עלינו להפוך את המגדר ואת השוויון המגדרי לחלק מן הזרם המרכזי בכל המדיניות העולמית, מדיניות עסקית והמדיניות הלאומית”.
פמלה קוק-המילטון, מנכ”לית מרכז הסחר הבינלאומי, ציינה כי “מיקרו-יוזמות, יוזמות קטנות ויוזמות בינוניות, בפרט אלו שבבעלות נשים עומדות בפני מחסומים כאשר הן הופכות את ההתנהלות העסקית שלהן לבת-קיימא. אנחנו במרכז הסחר הבינלאומי, נוקטים בגישה הוליסטית כדי לתמוך ביזמות נשים, וזאת על מנת להבטיח כי הן יתרמו לכלכלה בת-קיימא וירוקה. התמיכה בעסקים בבעלות נשים אינה טובה רק לכלכלה, אלא אף מאיצה את המעבר שלנו אל עבר הקיימות”.
סטפן ברו, סגן מנהל איחוד התקשורת הטלפונית העולמית קרא להזדמנויות שוות בכלכלה הירוקה, למען השפעה רבה יותר, הדגיש את תפקיד יזמות הנשים ביצירת פתרונות חדשניים, הוגנים ומשלבים לשינוי אקלים ולקיימות. “אם נשים יכולות להשתתף, ההתנהלות בת הקיימא והמודלים העסקיים יתפתחו מהר יותר”, סיכם ברו.
האוליאנג צ’ו, עוזר מזכ”ל ומנהל הלשכה לתמיכה במדיניות ובתכניות במסגרת תכנית הפיתוח של האו”ם הדגיש את חשיבות ההתאוששות הירוקה באופן מקיף, תוך התייחסות לכך “שתכנית הפיתוח של האו”ם UNDP מאמינה מאוד שקרוב לוודאי שאנו מתמודדים עם האתגר הגדול ביותר בדור זה ועלינו לתקן ולשפר, לטובת נשים בדורות הבאים”.
סנדה אוג’יאמבו, מנהלת בפועל ומנכ”לית UNGC של האו”ם. התייחסה לכוחו של המגזר הפרטי בהעמדת אמונות והתנהלות שמרניות במבחן וציינה כי “על מנת שפתרונות ארוכי טווח וצדק אקלימי ימומשו, על היזמיות להיות חלק מהמעגל ולהשתלב בשרשרת הערך”.
בהקשר של פתרונות בעלי השפעה, אניטה באטיה, עוזרת מזכ”ל וסגנית מנכ”ל UN Women , קראה לרכישה תואמת מגדר “אשר מציבה סטנדרט גבוה לרוכשי מוצרים ושירותים, מתוך אמירה שאנחנו רוצים לרכוש רק או בעיקר מעסקים בבעלות נשים. צעד זה הינו לטובת נשים, מפני שהוא מאפשר להן ולעסק שלהן התקדמות, לרבות בשרשרת הערך”.
דגש על הצורך במידה רבה יותר של עשיה ויותר שותפות חוצת-מגזרים הושם על ידי אלדיג’אנה שישיץ’, ראש שותפויות בעלי העניינים המרובים והמעורבות ב-UN Women, אשר התייחסה לפעולות הקשורות זו בזו, הנחוצות על מנת להיענות לסיכונים ולהזדמנויות שמעמידים שינוי האקלים ואי השוויון המגדרי. “ההתגברות על השינוי באקלים אינה כרוכה רק בהגנה על כדור הארץ, אלא גם על הסרת המחסומים העומדים בפני התקדמות. מיקרו-יוזמות יוזמות קטנות ויוזמות בינוניות המנוהלות על ידי נשים ובבעלותן זוכות למידה הולכת וגוברת כמפתח למתן פתרונות אקלימיים. עלינו לזרז את התהליך ולהשקיע יותר”.
מנחת האירוע, אליזבת וסקאז, נשיאה, מנכ”לית ומייסדת שותפה שלWEConnect International אמרה כי “נשים מהוות 51% מאוכלוסיית העולם, מחזיקות ב-33% מכלל העסקים הפרטיים אבל מרוויחות רק אחוז אחד מההוצאה העולמית על מוצרים ושירותים הניתנים על ידי תאגידים גדולים. אם היעדים הגלובליים יושגו עד שנת 2030”, הפצירה אליזבת וסקאז בבעלי העניין, “יש לפעול מתוך כוונה, בדחיפות ובשיתוף ולגלות מידה רבה יותר של פרואקטיביות”.
