יאיר אבידן, צילום: רמי זרנגר
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, נשא דברים בפתיחת הכנס בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון שערכו הרשות לאיסור הלבנת הון והאקדמיה הארצית לעורכי דין היום בת”א
בראשית דבריו ציין המפקח כי עבודת הפיקוח והמערכת הבנקאית יחד עם כל השותפים האחרים בפעילות למניעת הלבנת הון וכספי טרור, מהווה את אחת מהפעילויות המרכזיות והמשמעותיות שהצלחה בהן מסייעת לכלכלה ולחברה בישראל. ביצוע פעולת הלבנת הון ומימון טרור באמצעות בנק או בכל אמצעי אחר פוגע בערכים המוגנים בחקיקה הרלוונטית ובמאבק בפשיעה חמורה, וכאמור – גם בחברה (כ-Society), ניצול כזה עלול גם לפגוע בשמו הטוב של הבנק, באמון הציבור בו ובמערכת הבנקאית כולה, ואף בשמה הטוב של מדינת ישראל.
משכך הפיקוח על הבנקים מייחס חשיבות רבה לניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור במערכת הבנקאית והעביר מסר ברור למערכת הבנקאית בדבר החשיבות לניהול הסיכון באופן מוגבר ומיטבי ללא כל סובלנות לסיכוני ציות.
בהתאם לכך, הפיקוח על הבנקים דרש ודורש מהמערכת הבנקאית להשקיע משאבים אדירים במערכות מידע לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, במסגרתם הוטמעו מערכי בקרה וניטור קפדניים אחר פעילות הלקוחות תוך קבלת הסברים ואסמכתאות לגבי העברות כספים המתבצעות אל ומחשבונותיהם. פעילות זו מאותגרת עוד יותר עם ההתפתחויות השונות וסביבת הבנקאות המשתנה, למשל ככל שעולה פריקות השירותים והמוצרים, הטכנולוגיה והדיגיטציה, או להבדיל העלייה בתחכום ושיטות הפשיעה. גורמים אלו מחייבים את חיזוק מערכות הניטור והבקרה בהיבטים הטכנולוגיים, איתור אנומליות ונתיב הכסף או כפי שניתן לתאר במילה RegTech. הציפיה הפיקוחית היא שהדירקטוריון וההנהלה יפעלו לחיזוק הטמעת הנהלים, ההוראות והבקרות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור באופן אפקטיבי ובמסגרת זו יקצו את המשאבים הנדרשים, וזאת, לאורך זמן.
בהמשך דבריו ציין המפקח כי הפיקוח על הבנקים מברך על התקנת צו איסור הלבנת הון שיחול על פעילותם של נותני שירות בנכס פיננסי. השלמת הליך מתן הרישיונות לגופים אלו מאת רשות שוק ההון וכניסתו לתוקף של הצו האמור בחודש נובמבר 2021 ישמשו נדבך נוסף מרכזי וחשוב בהפחתת הסיכונים. המפקח הדגיש כי חשוב לציין ולזכור – חוזק השרשרת כחוזק החוליה החלשה. לכן קידום וחיזוק רגולציה מסונכרנת, יחד עם שיתופי פעולה בין רגולטורים, גורמי אכיפה והרשות, לצד גיוס והשמת המשאבים הראויים, כל אחד במסגרת תחומי אחריותו, אשר יסייעו לצמצם את ארביטראז’ רגולטורי ולשפר את אופן הזיהוי, המזעור והניהול האפקטיבי של הסיכונים.
לאחר מכן התייחס המפקח גם לסוגיית המטבעות הקריפטוגרפים ואמר כי הפיקוח על הבנקים רואה בפעילות בנכסים וירטואליים כפעילות בסיכון גבוה בהיבטי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, וככזו יש להפעיל לגביה אמצעי ניטור ובקרה מוגברים. עמדה זו תואמת את עמדתם של הגופים הבינלאומיים המובילים בתחום (ביניהם ה- FATF[1] וה- [2]BIS) וגופי אכיפה נוספים.
לכן עמדת הפיקוח על הבנקים הינה כי יש לנקוט בגישה זהירה, גישה לפיה אין לחייב את הבנקים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים לגוף, בין יחיד ובין תאגיד, שעיסוקו בנכסים אלה. בנוסף, הציפייה של הפיקוח היא כי בנק הבוחר לתת שירותים אלו, נדרש לפעול אגב ניהול סיכונים מושכל, לרבות ניטור הפעילות ברמה מספקת על מנת להבטיח כי אין בה בכדי לשמש להלבנת הון או למימון טרור.
יחד עם זאת, לאור התקנת הצו, בכוונת הפיקוח על הבנקים, להמשיך לקדם אסדרה ייעודית ללקוחות פרטיים הקונים או מוכרים מטבעות קריפטוגרפים עד סוף שנה זו. כחלק בלתי נפרד משיקולי הפיקוח והמערכת הבנקאית, נדרש יהיה לוודא את אפקטיביות יכולות האכיפה של המאסדרים הרלוונטיים האחרים בשרשרת הערך. מניעת ארביטראז’ בין המאסדרים וגורמי האכיפה תביא למינימום את ה”סדקים” בעשיה – וברור הוא שיש לפעול בתחום זה.
המפקח סיכם את דבריו בכך שהפעילות למניעת הלבנת הון וכספי טרור חשובה ומשמעותית לכולנו, ופעילות הזיהוי, הניטור והמעקב הופכת למאתגרת עוד יותר עם התפתחות הטכנולוגיה והשינויים בסביבה העסקית. מנגד, יש חשיבות לשימוש בטכנולוגיה כדי לחזק את אמצעי הניטור והבקרה ואת ניהול הסיכון כך שיורכב מיכולות ניהול מושכל, אסדרה ראויה, בכדי לאפשר פעילות עסקית ראויה. יש להתמיד בעשיה בתחום זה, והכל, על מנת שנחיה כאן בחברה, כלכלה ומדינה טובה יותר.
