על החשיבות של הקשר הפיזי עם לקוחות פוטנציאלים

עוד הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות, היו תשדירי תעמולת בחירות שהשתמשו בטובי ה”סלבס” (מהגשש החיוור ועד אלירז שדה). גם במלחמות היו תשדירי תעמולה ולוחמה פסיכולוגית, אלא שמלחמות לא מנצחים רק עם מטוסים ורשתות חברתיות. בסופו של דבר צריך רגליים על הקרקע.

מה אם כך תפקיד הרשתות החברתיות בעידן הבא?

כשמסתכלים אחורה, מהיוולדותה של פייסבוק ועד TIKTOK, הראשונים לאמץ היו הראשונים לקצור הפירות. בנוסף, השנה האחרונה הראתה קפיצה נוספת בתחום הדיגיטל ורבים נכנסו לעידן המסחר האלקטרוני ועבודה מרחוק. למרות שיש חברות רבות אשר משקיעות הון עתק בפרסום ברשתות ומדווחות על לקוחות ותשואה מהקמפיינים, עסקים אשר מסתמכים על שיווק דיגיטלי בלבד, נדונו לאכזבה וכישלון.

עודף מסרים ברשתות החברתיות יצר סיטואציה שכדי להתבלט חייבים תקציבים של חברות ענק. מאידך, אם לא נמצאים ברשתות אז לא קיימים. אם כן איך אפשר להשתמש ברשתות באופן מושכל ובלי לפשוט את הרגל?

מלמן ושודהורי, שהשתתפו לאחרונה בכנס של ארגון States of Minds בישראל, שעסק בדרכים החדשות “לספר סיפור”, מסכימים שטראמפ מחזיק בכיסו לפחות טריק אחד שלא קשור לטכנולוגיה ובלעדיו הוא לא היה מצליח להגיע כל כך רחוק במירוץ: האישיות שלו. ללא האותנטיות של המסרים שהוא מעביר הוא לא היה מצליח לפרוץ את המחסום.

לדברי שודהורי, השינוי שעוברת הפוליטיקה בעקבות תהליכי הדיגיטליזציה משפיע גם על עיצוב המוצר, ובמקרה של טראמפ על תהליך עיצוב הקמפיין שלו. טראמפ השתמש בחשבון הטוויטר שלו בצורה שמשלבת את המודל הישן עם החדש: הוא צייץ בצרורות התבטאויות פרובוקטיביות שנשלחו בצורה המסורתית של תקשורת המונים – ממקור אחד למיליוני אנשים.

“השינויים שהתחוללו באופן צריכת המדיה חילחלו לכל תחומי החיים – ממכירת ספרים וצריכת מוזיקה ועד לפוליטיקה. אנחנו עדים לדוגמאות דרמטיות של רתימת הכוח השיתופי של המדיה לצרכים הפוליטיים”, מסביר שודהורי. לגישתו, חמש מגמות עיקריות כפי שהוא קורא להם מכתיבות את השינוי בתפישה ובהתנהגות של הבוחרים.

1. החופש לבחור (choice) – באיזה אמצעי לצרוך את המידע שלך באופן אקטיבי ולא באופן הפאסיבי שהיה נהוג לפני פריחת הדיגיטל. 2. יצירת שיח (conversation) – האפשרויות הבלתי מוגבלות כמעט לחולל שיחה ולהשתתף בה בצורה פעילה.

3. איסוף (curation) – המידע כבר לא נאסף אך ורק בידי גורמים מעטים, אלא על ידי כל פרט ואזרח ובכמויות בלתי מוגבלות.

 4. יצירה (creation) – התוכן שיוצרים ומביאים עמם כל המשתמשים הוא אינסופי.

5. שיתוף (collaboration) – ממימון המונים ועד שיתוף תכנים ברשתות החברתיות ובכל פלטפורמה דיגיטלית.

ועל כן חשוב שכל עסק ישים דגש בקמפיינים הרשתיים שלו על בחירת קהל יעד, מסר מדויק, יעדים, עשייה ותיקון – בתקציבים נמוכים אפשר לבדק איזה מסר מייצר אימפקט גבוה והגדרת הצלחה.

בשורה התחתונה עד הגעת לידים ולקוחות מהמדיה עלינו להגדיר מספר מדדי הצלחה בדרך שיכולים לכוון אותנו:

1. עוקבים – פשוטו כמשמעו כמה אנשים חברים שלנו ועוקבים אחרינו.
2. מעורבות – עד כמה אנשים מגיבים לנו, גם פה יש מנעד של “לייק”, תגובות של “נפלא” ועד דיוני עומק.
3. מי מעורב – האם אילו קהלי היעד שמגיבים, האם הם אותם אנשים באופן קבוע
4. האם יש גידול בכמות הביקורים באתר הבית. האם יש קורילציה בין הגידול ברשתות לכמות הביקורים
5. לבסוף, האם יש גידול בכמות הלידים המגיעים.
6. זיהוי ו”צביעת קהלי יעד” – ניתוח ואיסוף מידע על הקהל הצופה. יש פה מנעד רחב מהמידע שהרשתות מספקות ועד חברות ניתוח ומודיעין עסקי.

 אם אתם רוצים להיות אושיית רשת הבאה ו/ או למכור דרך הרשת, עליכם להופיע בפומבי. מכיוון שהפכנו מאוד סקפטיים ביחס לפרסומים לצד פעילות הרשת העניפה , רבים דואגים לייצר ולהגיע להשקות, דואגים לבקר פיזית את קהל היעד ולדאוג להודיע לקהל העוקבים שהיה אירוע שכזה, כי אם יש משהו שיותר מרגש מלעקוב אחרי הפוסטים זה לפגוש את המותג בפועל. מי מאיתנו לא היה מעדיף לנסיעה בלמבורגיני או טיסה במחלקה ראשונה וחופשה חלומית על פניי צפייה רק בפוסטים.

כדי להצליח העסק עלינו לייצר את העסק בשטח.

ניר מקובסקי הוא  מומחה לליווי עסקי לעסקים ולסטארטאפים