סיום שבוע עם ירידות, כאשר המקרו האמריקאי אכזב – סקירת בורסה יומית

בנוסף לחששות לגבי איראן, והפיגועים, האינפלציה נותרה גורם מזיק למדי

הבורסה

יש שמקשרים את הירידות היום (10-10), בשוק המניות המקומי, בחשש לגבי התגובה הישראלית לאיראן שמתקרבת בצעדי ענק (אחרי השיחה בין ראש הממשלה והנשיא ביידן אשר קבעה כנראה את המטרות), ועם פיגוע התופת שנכשל במגדל עזריאלי. פיגוע שמכניס פעם שנייה את ערביי ישראל (אחרי הפיגוע בחדרה) למעגל הטרור נגדנו. אגב, כאשר הוזכרו 7 החזיתות (עזה, חיזבאללה, סוריה, עיראק, חוט”ים, יו”ש, ואיראן) הפלג של דאע”ש אצל ערביי ישראל לא היה כלול… 

אז נשאל: האם האירועים הביטחוניים היו באמת הסיבות היחידות לשינוי לרעה במדדים? ייתכן שחלק מזה השפיע בהחלט אבל היו גם סיבות אחרות, חיצוניות, לעניין הזה. כמו שהזכרנו מתחילת השבוע, נתוני המקרו החשובים בארה”ב התפרסמו היום, יום חמישי, (CPI) ויתפרסמו מחר, יום שישי (PPI). בנוסף, היום (10-10) קיבלנו נתונים חדשים לגבי בקשות האבטלה. ומה יצא מכל זה? 

ניתן לומר שיצא גרוע מהרבה בחינות. נזכור שהפדרל רזרב הוריד את הריבית ב-0.5%, במפתיע, בהחלטתו האחרונה, כאשר נאמר לנו שהאינפלציה כבר אינה מהווה בעיה, ושההורדה מיועדת לייצב את שוק העבודה. היום (10-10) נתוני האינפלציה עלו גבוה מהצפוי גם עבור נתוני החודש וגם שנתית (2.4% במקום 2.3%). לא שזה משהו משמעותי מאוד אבל יש כאן שינוי כיוון אחרי הרבה ירידות. 

ומה עם התעסוקה? קיבלנו מספר בקשות אבטלה גבוה מהצפוי (258 אלף במקום צפי של 231 אלף). אין הרבה התייצבות במספר הזה. כל זה גרם לתגובה קשה ומיידית בחוזים העתידיים של מדדי ארה”ב ולירידות הזדהות בהרבה שווקים בינלאומיים, כולל שלנו. לכן, אין ספק שחלק מהירידות של יום חמישי זה (10-10) ניתן לייחס להפתעה הקטנה מאותם נתונים קשים במקרו האמריקאי. אגב, מחר נראה אם היצרנים סובלים גם הם מאינפלציה עולה… 

סוף היום מצא את השוק שלנו כך:

ת”א 35 – 0.94%-, ת”א – 90 – 1.09%-, נדל”ן – 1.01%-, בנקים – 1.56%-

הפעם, משהו קצת שונה: גרף יומי של היחס בין מדד ת”א 35 ומדד ת”א 90. כידוע, מדד ת”א 35 מכיל את המניות של החברות הגדולות, המבוססות, והמובילות במשק בתחומן. למשל, הבנקים. לעומת זאת, ת”א 90 מכיל את המניות של חברות השורה השנייה שיש עדיין מומנטום של צמיחה ופיתוח יותר מאשר שמירה על הקיים. בקיצור: מדד יותר ספקולטיבי מאחיו הבכור. 

כמו כן, תמיד נזכיר שלת”א 35 יש זירת מגזרים שאינה קיימת ו”מזיקה-מיטיבה” בת”א 90. לכן, היחס בין שני אלו מייצג, במידה רחבה, את “אהבת הסיכון” בשוק הישראלי. כאשר הוא יורד, המשקיעים מוכנים לקחת חלק מסוכן ומניב יותר, המיוצגים על ידי ת”א 90. זו הכללה, אבל מייצגת לרוב את האמת הבסיסית של האופטימיות כלפי שוק המניות שלנו. 

ומה המצב כרגע? ביוני-יולי ראינו עלייה דרמטית (ת”א 35 עולה מהר יותר מאשר ת”א 90) וזה הצביע על חשש מסוים כלפי השוק (אהבת הסיכון ירדה). כרגע, התחושות בדשדוש והמתנה של חוסר וודאות כאשר היחס חזר לאמצע הדרך. מעבר מעל 1.01 יצביע על חשש ופחד מחודשים, וירידה מתחת ל-0.95, להתלהבות חדשה כלפי שוק המניות המקומי. 

סיכום קצר של מה שקרה בבורסה