“החלטת בנק ישראל מתארת עלייה בסביבת האינפלציה שהיא רוחבית ומתבטאת ברכיב הבלתי סחיר וברכיב הסחיר כאחד”

תגובות אסטרטגים, בכירים ואנשי נדל”ן להחלטת הריבית של נגיד בנק ישראל

תגובה להחלטת הריבית – יוני פנינג, אסטרטג ראשי מזרחי טפחות:

בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי, בהתאם לציפיות

בהתאם לציפיות, ולקונצנזוס בשוק, בנק ישראל מותיר את הריבית ברמת 4.5%. בהתאם לציפיות השוק המהודקות, מהימים האחרונים, הצהרת הבנק עודכנה משמעותית. ועכשיו היא מתארת עלייה בסביבת האינפלציה שהיא “רוחבית ומתבטאת ברכיב הבלתי סחיר וברכיב הסחיר כאחד”. על אלה מתווספים כהסבר שוק העבודה ההדוק, ואי הוודאות הגיאופוליטי. כנ”ל, בדומה לעדכון כלפי מטה של סוכנויות הדירוג העולמיות, תחזית חטיבת המחקר כוללת עדכון כלפי מטה של הצפי לצמיחת התוצר ב-2024, ל-0.5%. דומה ל-0.5% של מודי’ס. אבל אופטימי ביחס להיעדר הצמיחה כלל, של S&P. לכאורה זו הייתה סיבה להוריד ריביות. אבל ברור שזה נובע מאותן מגבלות צד היצע אינפלציוניות, אשר מחייבות את הבנק להדק את החגורה.

להערכתנו, היחלשות השקל, הייתה גורם משמעותי, אולי המשמעותי ביותר בעליית הציפיות מתוואי הריבית של בנק ישראל. להיחלשות כזו יש כמובן השלכות על תפיסת היציבות של המשק המקומי, וכבודן במקומן מונח. אבל מעבר לזה, אותה ההיחלשות השפיעה כמובן גם על הציפיות האינפלציוניות, בדגש על מדדי המחירים לצרכן של ספטמבר ונובמבר. אותו מדד נובמבר יפורסם כמובן רק באמצע דצמבר. וזה לכשעצמו כבר קרוב ממש להעלאת המע”מ הצפויה בינואר – כזו אשר תביא אותנו, כנראה, דיי רחוק מטווח יעד האינפלציה של בנק ישראל. ואם כל זה לא מספיק, על כל אלה כמובן נוספו התמוססות הציפיות להורדה נוספת של הפד ב-7.11.

ולמרות זאת, אנו רואים את העדכון של חטיבת המחקר לתחזית הריבית, מהערכה קודמת של 4.25% ברבעון השני של 2025, ל-4.5% ברבעון השלישי של 2025 כיונית יחסית למה שהיא הייתה יכולה להיות. אחרי הכל, בנקים מרכזיים נוטים להיות שמרניים יותר מציפיות השוק. ואכן התחזית הזו מתונה בהתחשב בציפיות השוק לאחרונה. ועדיין, במבט קדימה, שנה קדימה מעכשיו כוללת לא מעט דברים שיכולים לקרות, ובכלל זה, היא תסכם קרוב לשלוש וחצי שנים מאז תחילת גל העלאות הריבית של בנק ישראל, וכמובן שנתיים לתחילת מלחמת חרבות ברזל. את השפעת הריבית על הצריכה הפרטית בינתיים, עדיין לא ראינו כמו שחשבנו שנראה. ובהרבה מובנים, גם המלחמה הסיטה את הכלכלה הישראלית רחוק משמעותית מהתוואי שהתרגלנו אליו. זה בא לדוג’ לידי ביטוי בהתרחקות התוצר מהמגמה ארוכת הטווח. אבל גם בתופעות ‘מקומיות’ יותר כמו מחירי הטיסות הגבוהים של החודשים האחרונים, או העלייה האחרונה הזכורה במחירי הפירות והירקות, או המזון בכלל. האם נראה איזה שהוא תיקון לכל אלה עד אז. ההיסטוריה הכלכלית מלמדת שכנראה שכן.

תגובתה של עינב סבינצר, מנהלת מרחב דרום באלדר משכנתאות ובהתאחדות יועצי המשכנתאות, לפרסום החלטת הריבית של בנק ישראל:

“נגיד בנק ישראל הודיע על שמירת רמת הריבית בשיעור של 4.5%. החלטה זו מתקבלת בעקבות שילוב של מספר גורמים, כאשר בראשם עומדת הלחימה המתעצמת, לצד האינפלציה שממשיכה להיות מעל טווח היעד של הבנק (3.6%). גורם משמעותי נוסף שמשפיע על הכלכלה הישראלית ועל החלטות הריבית הוא הורדת דירוג האשראי של ישראל לשפל, הנובעת מהסיכונים הביטחוניים. השפעת הורדת הדירוג ניכרת בהוצאות המדינה, שכן היא נאלצת לשלם ריביות גבוהות יותר על הלוואות. עליית מחירי היבוא בעקבות ההחלטה תוסיף לקושי לעצור את האינפלציה. התחזיות להורדת הריבית מתרחקות, והציבור סובל מהעלויות הגבוהות של הלוואות ומשכנתאות. בחודש אוגוסט עמד שוק המשכנתאות על סכום כולל של 8.36 מיליארד שקל, עלייה של 19.2% ביחס לאוגוסט אשתקד. רוכשי הדירות ולוקחי המשכנתאות מתמודדים עם אתגר כפול: מחירי הדירות ממשיכים לעלות, ומנגד, שיעורי ריבית גבוהים ואינפלציה שאינה מתמתנת, מה שמקשה על נוטלי המשכנתאות לעמוד בתשלומים החודשיים ובמקביל להוציא את שאר ההוצאות שמזנקות גם הן”.

התייחסות לאור החלטת בנק ישראל בדבר אי שינוי הריבית במשק:

לאור החלטת בנק ישראל בדבר אי שינוי הריבית במשק, התאחדות המלאכה והתעשייה תוקפת את החלטת בנק ישראל שמותירה את הריבית ללא שינוי, שהינה מנותקת מהמציאות ותפגע קשות בכלכלה.

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה: “המצב הגיאופוליטי אינו מצדיק צעד קיצוני של השארת ריבית גבוהה במדינת ישראל, במיוחד כאשר רוב מדינות העולם נוקטות בהורדת ריבית. שיעור ריבית גבוה כפי שיש לנו כיום, מוביל לגידול בעלויות המימון לעסקים קטנים ובינוניים ופוגע בצמיחה הכלכלית. הכלכלה הישראלית הראתה עמידות יוצאת דופן במהלך המלחמה המתמשכת, עם שיעור אבטלה נמוך של 2.6% ויכולת של המשק להתגבר על מחסור בעובדים פלשתינאים באמצעות עובדים זרים. תחומים כמו תיירות, אופנה וחקלאות פורחים בזכות מגבלות על טיסות לחו”ל והעדפת הצרכנים לתוצרת מקומית.

על נגיד בנק ישראל לפעול להורדת הריבית, שכן הריבית הגבוהה אינה הכלי היחיד למלחמה באינפלציה. במקום להעמיס מיסים על הציבור, יש לנצל את יתרות המט”ח של בנק ישראל, העומדות על מעל ל-220 מיליארד דולר, ולשלב שימוש בכספי קרן העושר מתמלוגי הגז והנפט. כמו כן, יש לעודד השקעות בתשתיות באמצעות תמריצי מיסוי לעסקים, כדי לתמוך בצמיחה הכלכלית. הורדה זמנית של מס הדיבידנד תעודד חלוקת דיבידנדים ותשלומי מיסים, ותסייע במימון המשך המלחמה בצורה מאוזנת.”

עילית פלג, סמנכ”לית קלי פרימיום – חטיבת הפרימיום של קבוצת קלי, מתייחסת להחלטה של בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, כצפוי, בשיעור של 4.5%, על רקע העלייה בקצב האינפלציה:

“נראה כי בנק ישראל עמד הפעם בפני אתגר מורכב בהחלטת הריבית, במיוחד לאור התחזיות הסותרות בשוק. מצד אחד, שמירה על ריבית גבוהה ברמה של 4.5% מאפשרת לבנק להתמודד עם לחצי האינפלציה, ובהתאם לתחזית המעודכנת שלו, שיעור האינפלציה צפוי לעמוד השנה על 3.8%. מצד שני, ייתכן כי עדכון תחזיות הצמיחה כלפי מטה מצביע על האטה מסוימת בכלכלה הישראלית – מה שעשוי לדרוש מדיניות מוניטרית מרוככת יותר בהמשך. בהתאם לתחזית המעודכנת של בנק ישראל, התוצר צפוי לצמוח השנה ב-0.5% בלבד, ובשנת 2025 יצמח ב-3.8%. בנאום של נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון, הוא ציין כי המדיניות המוניטרית צפויה להמשיך להיות מרסנת והיא תותאם ככל שצריך להתפתחויות באינפלציה, במדיניות הפיסקלית ובשווקים. לאור זאת, ייתכן כי הבנק ישאיר את הריבית הגבוהה לאורך זמן”.

התייחסות גיל בפמן הכלכלן הראשי של בנק לאומי להחלטת הריבית:

כצפוי, בנק ישראל לא שינה את הריבית והותיר אותה ברמה של 4.5%.
השילוב של אינפלציה החורגת מן הגבול העליון של היעד, גורמי רקע בסיסיים התומכים באינפלציה ורמת הסיכון הגבוהה של ישראל בשווקים הביאו להחלטה שלא לשנות את הריבית, וזאת למרות הפחתות הריבית בעולם.

תחזית הצמיחה ל-2024 הופחתה, אך ההפחתה ל-2025 הייתה מתונה.
בנוסף להכרזת הריבית, פורסמה תחזית חטיבת המחקר שמעריכה כי בתרחיש הבסיס התוצר יצמח בשיעור של 0.5% בלבד בשנת 2024 ובשיעור של 3.8% בשנת 2025. שיעורי צמיחה אלו נמוכים מהתחזית הקודמת. בשונה מהרגלו, בנק ישראל העלה את תחזית הגירעון התקציבי ולא נצמד ליעדי התקציב, בין אם אושרו על ידי הכנסת או עדיין לא. מדובר בהתפתחות שבאה לידי ביטוי גם בעליית יחס החוב/תוצר בתחזית. מכלול תחזיות זה דומה לחזיות של לאומי.

אינפלציה: 3.8% ב-2024, 3.2% בארבעת הרביעים הקרובים ו-2.8% ב-2025.
על פי תחזית בנק ישראל, שיעור האינפלציה בארבעת הרביעים הקרובים (המסתיימים ברביע השלישי של שנת 2025) צפוי להיות 3.2%. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי לעמוד על 3.8%, לעומת 3.0% בתחזית יולי. בשנת 2025 האינפלציה צפויה לעמוד על 2.8%, בדומה לתחזית יולי. תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה בשל עוצמת הלחימה, וכן נתוני אינפלציה בפועל שהיו גבוהים מהצפוי. נתוני האינפלציה בחודשים האחרונים משקפים סביבת אינפלציה גבוהה מהרצוי, זאת על רקע מגבלות ההיצע במשק. המגבלות על היצע העבודה צפויות להיות משמעותיות גם בתחילת 2025 ואלו צפויות להוסיף לתרום לעלייה במחירים המקומיים. העלאות מיסים עקיפים על מוצרי צריכה יתרמו לעלייה ברמת המחירים בשנה הקרובה.

בנק ישראל איננו צופה הפחתת ריבית בשנה הקרובה ובדבריו בחלק השאלות-תשובות איננו פוסל העלאת ריבית בתלות בהתפתחויות.
לפי בנק ישראל, הריבית צפויה לעמוד על 4.5% ברביע השלישי של 2025. לאור סביבת אינפלציה גבוהה יחסית, על רקע הימשכות המלחמה והתרחבותה, בנק ישראל מעריך כי תידרש ריבית גבוהה לתקופה ממושכת יותר על מנת לייצב את האינפלציה. מדובר בתחזית התואמת לתחזית לאומי. מדובר בהחלטת ריבית ותחזית עם נימה ניצית. לא מפתיע שהשווקים תמחרו בימים האחרונים הסתברות גבוהה מאשר בעבר לעליית ריבית במהלך השנה הקרובה. אין זה התרחיש המרכזי, אך זוהי אפשרות במידה ותהיה הרעה בתנאי הרקע.

תגובתו של דרור אוהב ציון, מנכ”ל ובעלי דרא שיווק נדל”ן, לפרסום ריבית בנק ישראל:

“החלטת נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית על רמה של 4.5% הייתה צפויה לאור המדדים האחרונים והעליה בקצב האינפלציה השנתי אשר פרץ את המסגרת שהגדיר בנק ישראל. פריצת קצב האינפלציה קשור להתנהלות הפיסקלית הלא אחראית של הממשלה נוכח המלחמה והיא גורמת נזק רב לכלכלה הישראלית ולעסקים בכלל. אנחנו מעריכים כי השארת הריבית על כנה לא תשפיע באופן מהותי על הביקוש לדירות ועל שוק המגורים , שנמצא ממילא בתהליך התאוששות מואץ ומעוגן בביקושים גבוהים, הן מצד הרוכשים למטרת מגורים והן מצד המשקיעים הישראלים ותושבי החוץ. מתחילת השנה, שוק המגורים התאושש יפה למרות המלחמה, וניתן לראות רכישות מוגברות מצד משקיעים, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו מעריכים שהמגמה הזו תמשיך ותתחזק בחודשים הבאים״.