Image by Gerd Altmann from Pixabay
מחקר חדש של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית חושף נתונים קשים אודות רמות הפחד הקיימות כיום בין המגזר היהודי והערבי, בין אם מדובר בחשש מלעלות לאוטובוס שבו נמצאים אנשים מהקבוצה האחרת או נוכחות במקום ציבורי בו נשמעת שפה אחרת, אך מעלה תקווה בכל הנוגע לרצון להתקרב מחדש אחד לשני ומציג נתונים מעודדים לגבי השאיפה לצמצם החרמת חנויות – בעיקר בערים מעורבות
מחקר של האונ’ העברית
לפני שלושה חודשים אירעו התנגשויות אלימות בין יהודים וערבים במספר ערים מעורבות בארץ, ביניהן לוד, עכו, יפו וירושלים, במקביל למבצע “שומר החומות”, שכונו “אירועי חודש מאי”. באותם ימים היו התנגשויות אלימות בין יהודים וערבים ברחובות ערים רבות ברחבי ישראל, והיחסים בין יהודים וערבים הגיעו לשפל המדרגה. חלק מהאירועים הסתיימו במקרי אלימות קשים במיוחד, שגררו אחריהם התערבות משטרתית מקיפה. לאחר סיום המבצע והרגעות הרוחות ברחבי הארץ, ועד היום, נראה כביכול שהתחושות הקשות ש”התפוצצו” בן לילה נעלמו כלא היו. מחקר חדש שבוצע בהובלת קבוצת חוקרות וחוקרים מ’מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי’ – יארא נאסר, לי אלדר, טל אוריאן הראל, וד”ר יוסי חסון – ניסה להבין האם היחסים שבו לתקנם או שמדובר בשקט “מזויף” בין החברה היהודית והערבית. מרכז אקורד פועל באוניברסיטה העברית ומשתמש בידע ובכלים מתחום הפסיכולוגיה החברתית לשיפור היחסים בין הקבוצות השונות בישראל, ובפרט גם בין יהודים וערבים.
המחקר הוא הראשון בסדרת מחקרים שאקורד עורכת כדי לבדוק את המגמה של יחסי יהודים וערבים בעקבות ההסלמה, והוא נערך באמצע חודש יולי האחרון. הוא העלה מספר ממצאים קשים ברגשות ובייחוסים של כל צד כלפי השני בעקבות האירועים האלימים, אבל גם העלה מספר ממצאים מעודדים בעיקר על מה שקורה בערים המעורבות ועל הרצון להתקרב זה אל זה. למשל, ערבים בהשוואה ליהודים מביעים יותר מוטיבציה לקרבה, יותר אמפתיה, פחות כעס, פחות פחד, ופחות שנאה כלפי יהודים. ערבים שגרים בערים מעורבות מביעים יותר מוטיבציה לקרבה, יותר אמפתיה, פחות שנאה ופחות פחד בהשוואה לערבים שגרים בערים לא מעורבות. לעומת זאת, אין הבדל משמעותי בין יהודים שגרים בערים מעורבות לבין אלה שגרים בערים לא מעורבות.
ממצאים מרתקים של המחקר מראים כי בזמן שרוב היהודים (כ-73%) חושבים שמרבית האלימות הייתה מהצד הערבי, רוב הערבים (65%) חושבים שהייתה אלימות הדדית בין הצדדים. זאת ועוד, יותר ערבים שגרים ביישובים הערבים (32%) ייחסו את האירועים האלימים בעיקר ליהודים, בהשוואה לערבים שחיים בערים מעורבות (21%).
האם הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם) העצימו את היצרים ואת המתיחות בין הצדדים? אתם תחליטו: על פי המחקר, יהודים דיווחו יותר על חשיפה לשיח אלים ברשתות החברתיות (כ-%55) בהשוואה לערבים (%41 ביישובים הערבים ו-55% בערים מעורבות).
הנתונים על אודות רמות הפחד מהקבוצה השנייה הם קשים, בין אם מדובר בחשש מלעלות לאוטובוס שבו נמצאים אנשים מהקבוצה האחרת, קנייה בחנות בבעלות אדם מהקבוצה השנייה, או נוכחות במקום ציבורי בו נשמעת שפה אחרת. מעל 60% מהיהודים מפחדים כיום מערבים במידה בינונית או רבה, בין אם הם גרים בעיר מעורבת או לא (61% בעיר לא מעורבות ו-62% בעיר מעורבת), וכ-35% מהערבים מפחדים כיום מיהודים במידה רבה (42% בערים לא מעורבות ו-26% בעיר מעורבת). ממצא מעניין הוא שערבים שגרים בערים מעורבות מפחדים הכי פחות מהצד השני – מהיהודים.
ערבים דיווחו על פחות שנאה כלפי יהודים בהשוואה לרמת השנאה שיהודים דיווחו כלפי ערבים. כך שכ-21% מהיהודים דיווחו על שנאה בינונית או רבה כלפי ערבים, לעומת כ-10% מהערבים (11% מהערבים המתגוררים בערים ערביות וכ-8% מהערבים המתגוררים בערים מעורבות). זאת ועוד, מבחינת רמות הכעס בין הקבוצות, 60% מהיהודים כועסים על ערבים במידה רבה, וכ-45% מהערבים כועסים על יהודים.
במהלך אירועי מאי נפוצו פרסומים רבים ברשתות החברתיות, בעיקר על ידי אושיות ימניות, לקיים חרם צרכנים על חנויות ועסקים ערבים. “עם ישראל היקר, עקב המצב ועקב ההתנהגות של הערבים שחושבים שהם ייקחו שליטה על המדינה שלנו, אנחנו צריכים להחליש אותם כלכלית. חרם צרכנים – לא לקנות ולא לפרנס ערבים”, נכתב באחת מקבוצות הווטסאפ הפוליטיות שנפתחו באזור המרכז במהלך אירועי מאי. חרמות דומות אירעו גם במגזר הערבי, נגד עסקים בהם עובדים יהודים וערבים יחד. למרות הרגשות הקשים, המחקר מצא שרוב היהודים והערבים לא תומכים כיום בהחרמת עסקים בבעלות של אנשים מהקבוצה האחרת (77% יהודים ו-83% ערבים אינם תומכים בחרם).
עוד נראה כי החיים המשותפים בערים מעורבות מצליחים לקדם יחסים ורגשות חיוביים בקרב ערבים, יותר מאשר בקרב יהודים. 50% מהערבים המתגוררים בערים מעורבות הרגישו תחושות אמפתיה כלפי יהודים, ו-42% מהערבים המתגוררים ביישובים הערבים, בעוד ש-34% מהיהודים הרגישו בעת האחרונה אמפתיה רבה כלפי ערבים.
כ-90% מהערבים שגרים בעיר מעורבת מדווחים כי יש להם חברים יהודים, בהשוואה ל-69% מהערבים הגרים ביישובים הערבים. בציבור היהודי הנתונים נמוכים הרבה יותר – ל-40% מהיהודים הגרים בערים יהודיות ו-46% מהיהודים הגרים בערים מעורבות יש חברים ערבים. עוד נמצא כי ככל שיש יותר חברויות עם חברי הקבוצה השנייה, המוטיבציה להיות במגע ובקרבה עם הצד השני גדלה, והתמיכה במדיניות שמקדמת שוויון בין יהודים וערבים גדלה.
אלא שלא הכל ורוד בתחום התעסוקה. במחקר הנוכחי נמצא שערבים שעובדים עם יותר יהודים הרגישו פחות תקווה לשיפור היחסים ביניהם. ייתכן שזו תוצאה של היחשפות שלהם לשיח היהודי הקשה כלפי ערבים בתקופת האירועים האלימים. מאידך, בקרב יהודים לא נמצאו הבדלים משמעותיים במידת התקווה אצל אלה שעובדים עם ערבים ביחס לאלה שלא עובדים עם ערבים.
רוב הערבים הביעו מוטיבציה גבוהה לקרבה ליהודים – בין אם במוטיבציה לעבוד ביחד, לעבוד בעסק שנמצא בבעלות של יהודי/ה, לקנות מעסק שעובדים בו יהודים, או לקיים חברות עם יהודים. ערבים בערים מעורבות מביעים מוטיבציה רבה יותר לקרבה מאשר ערבים בערים לא מעורבות (74% ו-63% בהתאמה). לעומת זאת, רק כ-32% מהיהודים מביעים מוטיבציה גבוהה לקרבה לערבים.
המחקר נערך על מדגם יהודי וערבי של כ-1,000 משיבים (500 בכל צד), בין התאריכים 13-22.7.2021 – חודשיים לאחר “אירועי מאי”. המדגמים שוקללו באופן שמשקף את האוכלוסיות מבחינת מגדר, גיל, נטייה פוליטית, ורמת דתיות. מרבית המשיבים הגיעו מערים לא מעורבות (יהודים – כ-77%, ערבים – כ-79%) ומקצת מערים מעורבות (יהודים – כ-23% וערבים – כ-21%).
במחקרי המשך, אותם יבצעו חוקרי מרכז אקורד בחודשים הקרובים, יימשך המעקב אחר שינויים ביחסים ובעמדות של יהודים וערבים בישראל אחד כלפי השני, וכן ימדדו השפעתם של אירועים חברתיים שונים ופוליטיים על טיב היחסים בין שתי הקבוצות. בהקשר זה, רון גרליץ, מנכ”ל מרכז אקורד ומומחה במערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים, מסר שהמחקר מעלה תמונה קשה של מערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים והוא מהווה קריאה לפעולה מיידית ורחבת הקף של מנהיגים יהודים וערבים, מערכת החינוך, השלטון המקומי וגופי שלטון נוספים. אנשים וגופים אלה חייבים להניע מהלכים על שמטרתם לבסס את מערכת היחסים שבין האזרחים היהודים והערבים על הכרות, כבוד וסובלנות, וזאת כדי להחליש את עוצמת הפחד והשנאה שנמצאו במחקר, להפחית את הסיכוי לגל אלימות נוסף, ולבנות תשתית לחברה שוויונית ומשותפת לאזרחים היהודים והערבים בישראל.
יארא נאסר, ממובילות המחקר מטעם במרכז אקורד, מסרה בתגובה כי “פרשנות אפשרית לממצאים שהתקבלו במחקר זה, היא שבקרב ערבים שגרים בערים מעורבות, ההיכרות והאינטראקציה היומיומית עם יהודים מסייעת לשקם את הקשרים ואת היחסים ביניהם אחרי ההסלמה. לעומת זאת, ליהודים יש פחות היכרות וחברויות עם הצד השני, דבר שיכול להסביר מדוע היחס כלפי ערבים הוא פחות חיובי”.
