על אף הסיכון הבריאותי, בישראל כ-85 מיליון מ״ר מבנים עם גגות אסבסט שבעליהם לא מסלקים אותם. מחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה בדק מדוע. הסיבה עשויה להפתיע אתכם, וגם הצעדים שנקט המשרד כדי לעודד את הסרת הגגות ולהתקין פאנלים סולאריים במקומם
לאחרונה הודיע המשרד להגנת הסביבה על הקצאת 11 מיליון שקלים לטובת הסרת גגות אסבסט ועידוד אנרגיה מתחדשת. במסגרת התוכנית יינתנו תמריצים לחברות ניהול פרוייקטי אסבסט לצורך הסרת גגות אסבסט, הנחשב לחומר מסרטן, ובמקומם יותקנו גגות עם פאנלים סולאריים פוטו-וולטאים, אשר יתרמו להגנת הסביבה בזכות אנרגיה נקייה, ויעניקו לבעלי הגגות רווח כלכלי של ייצור חשמל מאנרגיית השמש.
המעבר לאנרגיה מתחדשת של משאבים זמינים ובלתי מתכלים הוא הכרחי בעידן שבו אורח החיים המודרני תלוי כל כך במקורות אנרגיה, ובעיקר חשמל. תחנות הכוח בישראל מבוססות על אנרגיה פוסילית, והפליטות שלהן תורמות להתחממות הגלובלית ולתחלואה, בעוד שבעולם מתחזקת בשנים האחרונות המגמה של מעבר לאנרגיות מתחדשות. אנרגיה המופקת מהשמש היא זולה ויש לה משמעות רבה לישראל, אשר דלה במשאבים טבעיים, אך שופעת בימי שמש: אנרגיה מתחדשת ונקייה מאפשרת למדינה להתמודד עם התלות בדלקים שמגיעים מחוץ לישראל, עם חוסר יציבות גיאו-פוליטית ועם העלייה במחירי הדלק.
החלטת המשרד להגנת הסביבה נשענת על מחקר שנערך בקרב בעלי גגות ומבנים מאסבסט, קבלני אסבסט וחברות אנרגיה מתחדשת באמצעות PV (פוטו-וולטאי). המחקר בחן מהם החסמים הקיימים להסרת גגות אסבסט וניתח את רכיבי העלויות של פירוק גגות אסבסט והתקנת פאנלים סולאריים במקומם, על מנת להבין מה מונע מבעלי הנכסים להסיר את גגות האסבסט שברשותם.
זה לא (רק) הכסף, זו הבירוקרטיה
לפי הערכות המשרד, ישנם כיום כ-85 מיליון מ״ר של אסבסט צמנט, רובם נמצאים בגגות של מבני חקלאות, תעשייה וצבא. רוב הגגות הונחו בין שנות ה-60 לשנות ה-80 והם מהווים סכנה בריאותית בשל תהליכי הבליה שלהם, בין אם כתוצאה מהתיישנות, מפגעי מזג אוויר או מפירוק, שבירה וריסוק.
אך על אף הסיכון הבריאותי שבאסבסט, בעלי הגגות והמבנים לא ממהרים לסלק אותו, ובעוד שבדרך כלל נוטים להניח שהמכשול הוא כלכלי או קונסטרוקטיבי – ממצאי הסקר מציגים דווקא תמונה שונה, לפיה המשוכה העיקרית היא הרגולציה, או במילים אחרות: בירוקרטיה.
חסם משמעותי שעלה שוב ושוב מהנשאלים הוא המעמד הסטטוטורי של המבנה. ללא היתר בנייה וטופס 4 לא ניתן להתקין מערכות PV על הגג, אולם מבנים בעלי גגות אסבסט הם ישנים ולחלקם אין הסדרה בתוכנית מאושרת, מפני שהם נבנו לפני שנקבעו תקנות התכנון והבניה בשנת 1967, ולכן לא קיבלו היתרי בנייה. בעלי הנכס נדרשים להוכיח כי המבנה אכן נבנה לפני 1967 או להסדיר את הבנייה, ואלה צעדים מורכבים אף יותר מאשר הסרת גג האסבסט והתקנת הפאנלים הסולריים, המרתיעים את בעלי הנכסים.
קשיים נוספים עמם מתמודדים בעלי הנכסים הם קושי באיתור והתקשרות עם קבלני אסבסט מורשים, מחירים שאינם קבועים וריבוי קבלנים לא מורשים (‘חאפרים’). בעלי גגות שזוהי ההתמודדות הראשונה עבורם עשויים לוותר על החלפת הגג בשל מורכבות הדרישות וההיתרים והתחושה שהמידע אינו מונגש מספיק. גם חברות פרטיות העוסקות בתחום דיווחו במחקר כי הן פוסלות באופן אוטומטי פרויקטים במבנים שאינם מוסדרים על מנת להימנע מעלויות מיותרות ומבזבוז זמן על השגת היתר בנייה.
למרות העלויות, הפרויקט רווחי וכדאי
החסם הבירוקרטי אינו המשוכה היחידה העומדת בפני בעלי הנכסים, וגם השיקול הכלכלי משפיע על המוטיבציה. פירוק גג האסבסט וסילוקו מבוצעים אך ורק על ידי קבלן מורשה לאתרי סילוק ייעודיים. העלות משתנה בהתאם למורכבות פירוק הגג, גודלו וההיטלים באתר ההטמנה.
מהמחקר עלה כי עלויות פירוק וסילוק גג האסבסט עומדות על 30-40 ₪ למ”ר בממוצע, והן מהוות כ- 5-10% מעלות כלל פרויקט המרת הגג מאסבסט לאנרגיה מתחדשת. עלות מערכת PV נאמדת ב- 300-400 ₪ למ”ר, ונוסף על אלה, בפרויקטים הכוללים פירוק אסבסט לרוב קיימות עלויות נוספות כגון התקנת גג חדש וחיזוק קונסטרוקציה. עלויות חיזוק הקונסטרוקציה נעות בין אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפי שקלים, ובמקרים מסוימים, פירוק ובנייה מחדש של המבנה כולו יותר משתלמים כלכלית.
על אף שזמן החזר ההשקעה אינו אחיד ותלוי בעיקר בגובה העלויות, פרויקטים להתקנת מערכות סולאריות הם פרויקטים רווחיים וכדאיים: לאחר הפחתה של עלויות מימון, תחזוקה וביטוח מתקבלת תשואה של בין 7-10% מדי שנה.
עם זאת, יש לציין שבשל ירידת התעריפים באסדרות החדשות, ככל שחולף הזמן תעריפי רשות החשמל פוחתים והכדאיות נשחקת. אחת התובנות שעלו מן המחקר היא שההתנהלות האיטית ברשויות גורמת לבעלי הנכסים להפסיד את האסדרות עם התעריפים הגבוהים יותר בגלל ההמתנה הממושכת להיתרים.
הפתרון: מימון ממשלתי לסוכני אסבסט פרטיים
למרות עלויות פירוק האסבסט, הסדרה סטטוטורית והליכים בירוקרטים הם חסמים משמעותיים יותר, והטיפול בנושא האסבסט נתפס, שלא בצדק, כמורכב מבחינת פרוצדורה רגולטורית. מסיבה זו מקצה המשרד להגנת הסביבה תקציב בן 11 מיליון שקלים עבור סוכני Asbest2PV – חברות ייעוץ ושיווק פרטיות, אשר ייבחרו במכרז תחרותי, ייתנו שירות במעבר מאסבסט לסולארי בפריסה ארצית ויתוגמלו בהתאם להצלחתן. אותן חברות יתווכו ויבצעו את הבירוקרטיה עבור הלקוחות: יסייעו בהשגת היתרי בנייה, ימצאו קבלן אסבסט חוקי ויטפלו באישורי ההטמנה.
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה יחל בקמפיין להנגשת המידע לגבי הדרישות הסטטוטוריות, במטרה להעלות את המודעות לתוכנית ולכדאיות החשמל הסולארי. כדי לפשט את מורכבות התהליך, יקודמו ליווי והנחייה צמודים ממנהל מקרקעי ישראל וכן מינוי פרויקטור ברשות המוניציפלית או באשכול רשויות לקידום וזירוז הליכי ההסדרה, אשר יסייע לתושבים עם המכשול הבירוקרטי. כמו כן, המשרד יפעל ליצירת מסלול מהיר לפרויקטים של החלפת גגות אסבסט בפאנלים סולאריים גם ברשות מקרקעי ישראל וגם במוסדות התכנון, ואף יוציא נוהל מזורז לקיצור משך ההמתנה להיתר אסבסט.
זה הזמן לנצל את המתווה החדש ואת התקציב שהוקצה על ידי המשרד להגנת הסביבה כדי לפעול להחלפת גגות האסבסט והתקנת פאנלים סולאריים. השתהות עשויה להגדיל את הסיכון הבריאותי בחשיפה לאסבסט, להפסיד את המימון והמענקים של התוכנית ולצמצם באופן ניכר את הרווח הכלכלי מתפוקת המערכת הסולארית.
רז איתן קוקס הינה יועצת סביבה בחברת הייעוץ והניהול AVIV AMCG מבית מטריקס
רועי נויפלד הינו מהנדס סביבה בחברת הייעוץ והניהול AVIV AMCG מבית מטריקס.
