חן שרייבר, קרדיט: מיכה בריקמן
חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל: “אני מבקש להביא בקרוב לאסיפה הכללית של החברים – שורה של שינויים שתכליתם: חיזוק המחוזות והפריפריה, חיזוק השקיפות, הפיכת הקשר בין הנשיא לחברים לישיר עם הצבעות דיגיטליות וגם מתן וחיזוק עצמאותו של נשיא הלשכה לרבות שכר בדומה למקובל בקרב גופים ציבוריים בהם נבחר הראש על ידי הציבור. אני ער לביקורת, לא סברתי אחרת, יש הרבה פופוליזם זול בטיעונים של המבקרים, אני נכון ונחוש להקדיש את שעות רבות מזמני לאתגרים שעומדים אל מול המקצוע. תפקידי לא מתחיל ונגמר בהשקה וקוקטיילים, באתי לעבוד ולשנות, אני מתכוון להפוך את הלשכה לסטטוטורית ולבצע את השינויים והרפורמות עליהם נבחרתי והצהרתי ברוב גדול ומשמעותי”.
***
אריק בן ישי, ראש קבוצת המיסים החדש בפירמת PwC Israel: “דוח הכנסות המדינה שפורסם לאחרונה מצביע על שני המגזרים – מגזר הנדל”ן ומגזר ההיי טק כמגזרים שתרמו הכי הרבה להכנסות ממסים השנה. התרומה המשמעותית באמת באה מההיי טק. לפי דוח שפרסמה רשות החדשנות, רבע מהכנסות המדינה ממסים על הכנסה, מגיעות ממגזר ההייטק. 43% מהייצוא מגיע ממגזר ההיי טק. בעוד עובדי ההיי טק בישראל מהווים 10% מהשכירים במשק, משקלם בגביית מס ההכנסה משכירים, הוא 60% מסך המס.
היום ה-13.12, נערך כנס סוף שנת המס – 2021 של פירמת PwC Israel באולם הלאגו בראשון לציון. את הכנס פתחו מספר דוברים וביניהם: חן שרייבר, רו”ח, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, אריק בן ישי, ראש קבוצת המיסים PwC Israel, ואורח הכבוד חה”כ ולדימיר בליאק, מתאם הקואליציה בוועדת הכספים, מפלגת יש עתיד.
את הכנס פתח אריק בן ישי, ראש קבוצת המיסים החדש בפירמת PwC Israel ואמר:
“אנו עדים לגאות שלא הייתה כמותה בהכנסות המדינה ממסים אשר עלו השנה בכ- 30% מול שנה קודמת. למעשה מדובר בעלייה, של למעלה מ- 20%, מהכנסות המדינה ממסים, ביחס להכנסה ערב המשבר ב-2019.
הגירעון התקציבי שזינק עד ל-7.1% בשיא המשבר, הצטמצם בחזרה ל- 4.6% מהתוצר, ואנו מתקרבים אט אט לגירעון שהיה ערב המשבר. אפילו מס הכנסה השלים את יעדי הגבייה שלו לשנת 2021, וניכר שאינם לחוצים עוד על גבייה השנה, והם כבר מתמקדים ביעדי הגבייה של 2022.
דוח הכנסות המדינה שפורסם לאחרונה מצביע על שני המגזרים – מגזר הנדל”ן ומגזר ההיי טק כמגזרים שתרמו הכי הרבה להכנסות ממסים השנה. באשר לנדל”ן, הדוח מצביע על זינוק בהכנסות המדינה ממיסוי נדל”ן בשיעור של 40%-50%, בין השנים 2019 ל- 2022. וזאת כשמחירי הדיור מזנקים בכ-10%. אך, הם מהווים בסך הכל 5-6% מהכנסות המיסים, כך שהשפעתן היחסית לפחות, מוגבלת.
התרומה המשמעותית באמת באה מההיי טק. לפי דוח שפרסמה רשות החדשנות, רבע מהכנסות המדינה ממסים על הכנסה, מגיעות ממגזר ההייטק. 43% מהייצוא מגיע ממגזר ההיי טק. בעוד עובדי ההיי טק בישראל מהווים 10% מהשכירים במשק, משקלם בגביית מס ההכנסה משכירים, הוא 60% מסך המס.
הכנסות המדינה ממסים, נהנות גם מהאקזיטים, ממיסוי רווחי ההון על מכירת מניות מייסדים, ממימושים בסקונדרי, ממימושים של אופציות לעובדים, ומהמסים על הכנסות השכר שצומחות בענף. עליות הערך המשמעותיות במניות ההיי טק, תחום שמהווה 40% משווי החברות במדד ת”א 35, תורמות גם הן לגבייה נאה מרווחי הון בשוק המניות.
בעולם בו השינויים תכופים, וכל המדינות מתחרות על המשאבים, עלינו להשכיל להציג מערכת מס ודאית יותר, ברורה יותר, ומתכתבת עם העולם. החקיקה צריכה להיות שקופה יותר ולכלול תהליכים מסודרים ועמוקים. לא ניתן לקבל, הליכי חקיקה חפוזים, וחוק ההסדרים, צריך לעבור מן העולם בכל הקשור לחקיקת מס. יש לאפשר תהליכים שקופים ומסודרים, ולאפשר הרבה יותר וודאות.”
לאחר מכן, בירך חבר הכנסת ולדימיר בליאק, מתאם הקואליציה בוועדת הכספים (יש עתיד), רואה חשבון בהכשרתו, על ההזדמנות להיות בכנס ונשא דברים בהם התייחס למספר היבטים באישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים: “כשביוני השנה הכנסת הביעה אמון בממשלה החדשה, הגרעון עמד על 11.6% אבל, על פי נתונים שאני מקבל מהחשב הכללי, יש אפשרות לסיים את השנה עם גרעון בגובה 5% ואף 4.5%. בסוף השנה הבאה, הגרעון אמור לרדת ל-3.9%, שזה בעצם גובה הגיבנת, שאיתה נכנסנו בתחילת 2020 למשבר הקורונה, מה שנקרא “הגרעון המבני”, וגם איתו נצטרך להתמודד בשנים הקרובות.
אריק בן ישי, קרדיט: מיכה בריקמן 
ולדימיר בליאק, קרדיט: מיכה בריקמן 
חן שרייבר, קרדיט: מיכה בריקמן
יש ויכוח סביב חוק ההסדרים, האם מדובר בהליך ראוי, כן או לא. אני יכול לומר לכם כי הפעם, ללא ספק, מדובר במהלך מתבקש. באשר לאגרת הגודש, לא נכון ולא צודק להטיל את המס על האזרחים, בלי להעניק להם אלטרנטיבה ראויה בדמות תחבורה ציבורית טובה ויעילה. לכן, לאחר בחינה של תוכנית החומש של משרד התחבורה, הגעתי למסקנה כי לא נהיה מוכנים להפעיל את מס הגודש במועד המקורי – מרץ 2024 ולכן דרשתי לדחות את היישום בשנה, למרץ 2025. אם אפשרות לדחייה נוספת של שנה אחת.”
בהמשך התייחס ח”כ בליאק גם להעלאת גיל פרישה לנשים, שכירות מוסדית ורפורמת הייבוא. כמו כן, הח”כ התייחס לשלושה צעדים בתחום המס של אושרו בכנסת וביניהם: מיסוי שותפויות וקרנות השקעה, מע”מ על ייבוא שירותים דיגיטליים ותשלום מס עם קבלת שומה סופית. בנוסף, ח”כ בליאק הזכיר את ההצבעה הצפויה מחר על מס משקאות מתוקים. לבסוף, מנה מספר אתגרים בתקופה הקרובה וביניהם: האינפלציה, מס החברות הגלובלי בסך 15% ועוד.
עוד אמר ח”כ בליאק בסוף דבריו: “השנה אנחנו מציינים 60 שנה לפקודת מס הכנסה. אני חושב שהגיע הזמן לחשיבה מחדש. אני סבור והצעתי את זה גם לשר האוצר וגם לראש המפלגה שלי, כי הגיע הזמן להקים וועדה שתנסח את חוק המס הכנסה החדש. חוק שמתאים לאתגרים של המאה ה-21 המתייחס בצורה מודרנית ונרחבת לכל הסוגיות שעל סדר היום: מיסוי בינלאומי, קריפטו, עצמאים ועסקים קטנים, עבודה היברידית ועוד. אני מאוד מקווה שזה יקרה בממשלה הזאת, רואה בכך הזדמנות גדולה וחשובה.”
בסיכום פתיחת הכנס נשא דברים חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל:
“היום אני נמצא כאן כנשיא לשכת רואי החשבון וכנציגם של כל רואי החשבון בישראל. מדובר בתפקיד ציבורי המקפל בתוכו אחריות רבה לעתיד המקצוע ומעמדו, זאת לצד תפקידו המרכזי לשגשוגה וקידומה של הכלכלה הישראלית.
נכנסתי לתפקיד לפני חודש, אחרי קמפיין בחירות, בו הצגתי לרואי החשבון בישראל – תפישת עולם חדשה, חזון ודרך המבקשים להגדיר את המצפן והיעדים – הראשון שבהם מעמדו ויוקרתו של המקצוע, השני נוגע לקונסטרוקציה המשפטית דרכה אנחנו כלשכה צריכים לעבוד כדי למקסם את הכוח שלנו – בשם אחר לשכה סטטוטורית. לשמחתי, דרכי קיבלה את אמון הציבור ברוב סוחף של של למעלה מ-71% תמיכה. ציבור רואי החשבון מבקש לעצמו איגוד מקצועי, גילדה, שפועלת בדומה למודל של לשכת עורכי הדין – חוק לשכת רואי החשבון, לשכה בה חברים כל רואי החשבון בישראל. רק כשנהיה לשכה חזקה ומשמעותית נוכל למשימות והאתגרים שלפנינו.
כמו כן, אני מבקש להביא בקרוב לאסיפה הכללית של החברים – שורה של שינויים שתכליתם: חיזוק המחוזות והפריפריה, חיזוק השקיפות, הפיכת הקשר בין הנשיא לחברים לישיר עם הצבעות דיגיטליות וגם מתן וחיזוק עצמאותו של נשיא הלשכה לרבות שכר בדומה למקובל בקרב גופים ציבוריים בהם נבחר הראש על ידי הציבור. חיזוק העצמאות של נשיאי הלשכה מכאן ואילך היא חשובה ודרמטית, ככזה שרואה בתפקידו שליחות ציבורית, הנשיא חייב לקום בבוקר ולהיות נתון למרותו של הציבור ששלח אותו לתפקיד החשוב, אל לנו ליפול חלילה למקומות של ניגודי עניינים ולזות שפתיים, אל לו לנשיא לשכה לעבוד במשרדו ולעסוק במקביל בענייני ציבור – יש חשיבות גם לנראות הציבורית.
אני ער לביקורת, לא סברתי אחרת, יש הרבה פופוליזם זול בטיעונים של המבקרים, אני נכון ונחוש להקדיש את שעות רבות מזמני לאתגרים שעומדים אל מול המקצוע. תפקידי לא מתחיל ונגמר בהשקה וקוקטיילים, באתי לעבוד ולשנות, אני מתכוון להפוך את הלשכה לסטטוטורית ולבצע את השינויים והרפורמות עליהם נבחרתי והצהרתי ברוב גדול ומשמעותי”.
