אחרי תקופה ארוכה, הדולר והמניות המקומיים מגיבים בעיקר לענייני המלחמה
הבורסה
ביום ראשון (06-10), ראינו את שוק ההון הישראלי מגיב ברצינות לענייני המלחמה אחרי תקופה ארוכה שבה הוא קצת התעלם ממנה. זה היה קצת מוגזם אחרת, אחרי מטח הטילים האיראניים, התמרון הקרקעי, ומה שקורה בצפון שלנו. מעבר לירידות קטנות במניות, הדולר-שקל הראה את הדרך על ידי הגעה לאזור קרוב לשיא המינורי האחרון של 3.85, דהיינו סביב 3.82.
יש לציין שהבנקים היו העיקריים לרדת עם 1.64%-, מול ירידה במדד העיקרי (ת”א 35) של 0.23%- בלבד. בדרך כלל, מצב כזה מצביע על יציאה של זרים, יותר מאשר מקומיים, בגלל חשיבות הבנקים כשלב אסטרטגי של השקעה במדינה על ידי גורמי חוץ. בכל אופן, כולנו במתח לקראת התגובה הישראלית, וזה ניכר גם בשוק המניות, במיוחד כאשר וול-סטריט אינה מובילה בהנחיה מצידה עקב סגירת הבורסה שם בימי ראשון. היום נסגר כך:
ת”א 35 – 0.23%-, ת”א 90 – 1.02%-, נדל”ן – 0.26%-, ובנקים – 1.64%-
זה המקום לומר ששוק המניות האמריקאי קיבל דחיפה משמעותית ביום חמישי (03-10) (0.9% – S&P500), כאשר נתוני התעסוקה יצאו שם הרבה יותר טובים מהצפוי. אז נשאלת שוב השאלה: מדוע הפד הוריד כל כך הרבה את הריבית? להם הפתרונים. ייתכן שנקבל את התשובה לכך ביום רביעי הבא, כאשר יגיעו פרוטוקולי ישיבת הפד האחרונה (FOMC Minutes). בטוח שהם יהיו פרוטוקולים חשובים מהרגיל מהסיבה המיוחדת הזו.
עד אז, לא יהיו נתוני מקרו אחרים מעניינים במיוחד. לעומת זאת, ביום חמישי יהיה לנו יום מקרו גדול: יפורסמו נתוני מדד המחירים לצרכן, הקובעים את ההרגשה הכללית כלפי האינפלציה. הצפי הוא של ירידה מ-2.5% ל-2.3%. נראה אם זה אכן יתגשם. כמו כן, ביום שישי, נקבל את מדד המחירים ליצרנים (PPI), שהוא גם חשוב אבל הרבה פחות מאשר המדד לצרכנים כי חלק מהעלייה בו יכולה להיבלע על ידי היצרן, ולא לעבור לצרכן.
לסיום, נבצע מבט על מדד הבנקים שקיבל היום מכה קשה מאוד. למרות אותה מכה אסרטיבית, הגרף מטה מראה היטב שזה יכול להיות דווקא מבחן לחיוב עבור המדד. מדוע? כי הפריצה של 4140 דרשה בדיקה, ויש כאן הזדמנות לאישורה של הפריצה, במידה והמדד לא יירד מתחת ל-4140-4120. במקרה כזה, השיא המינורי הנוכחי סביב 4300 יהיה מייד יעד לחיוביים. במקרה השני, של שבירה, רמת ה-3920 בולטת מייד כיעד.
סיכום קצר של מה שקרה בבורסה
