המשקיעים הזרים חזרו לרכוש מניות בת”א בסכום של כ-3 מיליארד שקל

Image by Ri Butov from Pixabay

חרף המלחמה עלו המדדים המובילים בישראל בשיעור ממוצע של כ-13% ובכך עקפו בורסות מובילות בעולם. ברבעון האחרון של השנה חזרו המשקיעים הזרים לרכוש מניות בת”א בסכום של כ-3 מיליארד שקל נטו. סיכום בורסה: תשפ”ד

ברבעון האחרון של השנה, המשקיעים הזרים חזרו לרכוש מניות בת”א, בסכום של כ-3 מיליארד שקל נטו, והמשקיעים המוסדיים לטווח הארוך המשיכו לנצל הזדמנויות לאורך השנה, והגבירו את רכישותיהם בכ-10 מיליארד שקל. כך על פי סקירת הבורסה לני”ע, סיכום תשפ”ד.

המסחר בתשפ”ד החל לאחר תשעה חודשים של מחאה נרחבת בעקבות הרפורמה המשפטית שהחלה בינואר 2023, כשבתום חגי תשרי (ב-7 באוקטובר 2023), פרצה מלחמת בדרום הארץ “חרבות ברזל” שהתרחבה במהרה גם לצפון. ברבעון האחרון של תשפ”ד חלה הסלמה בגזרה הצפונית ובעקבותיה הכוננות הבטחונית ברחבי הארץ הגיעה לשיא, כשבסוף השבוע האחרון חוסל מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, כאשר במקביל נמשכים המאמצים והקריאות להגיע להסכם החזרת החטופים. 

בתחילת המלחמה, נרשמה תגובה חריפה בשוק

בתחילת המלחמה, נרשמה תגובה חריפה בשוק: מדד הפחד זינק פי שניים, חלו ירידות שערים חדות במדדי הבורסה, תשואות איגרות החוב עלו, ושער הדולר עבר את רף ה-4 שקלים – הגבוה מאז יולי 2012. עם זאת, השוק בארץ הפגין חוסן והתאוששות מהירה, וכבר בסוף אוקטובר התחיל תיקון חד, כך ששנת 2023 נסגרה כאשר מדדי הדגל של הבורסה היו ברמה גבוהה יותר מרמתם ערב המלחמה, וכך גם לגבי שער הדולר.

חברות הדירוג הבינלאומיות הכניסו את דירוג האשראי של ישראל לרשימת מעקב עם אופק שלילי

במקביל, עם פרוץ המלחמה חברות הדירוג הבינלאומיות הכניסו את דירוג האשראי של ישראל לרשימת מעקב עם אופק שלילי, ובהמשך אף הורידו, לראשונה בהיסטוריה, את דירוג האשראי של ישראל – Moody’s הורידה מ-(A1) ל-(2A) בפברואר 2024, וביום 27.9.24, הודיעה על הורדה נוספת של הדירוג מ- (A2) ל-(Baa1), S&P הורידה מ-(-AA) ל-(+A)  באפריל 2024, ו-Fitch הורידה מ-(+A) ל-A באוגוסט 2024, כאשר שלושת חברות הדירוג קבעו כי התחזית תיוותר “שלילית”. הורדות הדירוג משקפות עלייה בתפיסת הסיכון של החוב הממשלתי, המתבטאת גם בעליית פרמיית הביטוח מפני חדלות פרעון של החוב. 

הגירעון נסק לכ-8.3%, זאת לעומת כ-1.3% בשנה הקודמת

בעקבות הלחימה והצורך להגדיל את ההוצאות הממשלתיות, הגירעון נסק לכ-8.3% בתשפ”ד, זאת לעומת כ-1.3% בשנה הקודמת, ולעומת יעד של 6.6% שנקבע ע”י משרד האוצר.

לאורך השנה, למרות ההשפעות של המצב הבטחוני והפוליטי, המדדים השיאו תשואות חיוביות אך בתשואות חסר אל מול השוק האמריקאי.

ברבעון הראשון של תשפ”ד, המסחר בארץ הושפע מציפיות להורדת הריבית, בעקבות ריסון האינפלציה והחשש מהאטה כלכלית עקב המלחמה, כשבנק ישראל הוריד את הריבית כבר בתחילת הרבעון השני של תשפ”ד (ינואר 2024). בהמשך השנה התמתנו בשוק המקומי הציפיות להפחתת ריבית נוספת בשל האתגרים העומדים בפני כלכלת ישראל, כגון: התמשכות הלחימה, לחצים אינפלציוניים, אי וודאות גיאופליטית, התנהלות פיסקאלית, ועלייה בפרמיית הסיכון של המשק, זאת בעוד שברחבי העולם החלו כבר בהליך של הפחתות ריבית. 

בנוסף, השלכות המלחמה הביאו להאטה בצמיחה כאשר נרשמה צמיחה שלילית לנפש, ולירידה בהשקעות בהייטק – קטר הצמיחה של המשק.

לצד ההשפעות השליליות של המלחמה, לאורך השנה השפעה חיובית היתה לנתוני מאקרו כלכליים כגון: התכנסות שיעור האינפלציה סביב ה-3% – הרף העליון שהציב בנק ישראל; שיעור האבטלה שהגיע לשפל של 2.6%, והתאוששות בשוק הדיור שבאה לידי ביטוי בעלייה במכירת דירות כפי שעולה מנתוני הלמ”ס והאוצר.

כך שלמרות האתגרים הבטחוניים והכלכליים שנוצרו השנה, הכלכלה הוכיחה עמידות תוך התאוששות מהירה בשוק ההון והמשך יציבות מאקרו-כלכלית, מה שממחיש את החשיבות הקיימת בשימור חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.

המסחר בתשפ”ד – עיקר הנתונים והמגמות

עליות שערים אפיינו את כל המדדים הענפיים, בראשם מדד ת”א-רשתות שיווק שעלה בכ-29%, מדד  ת”א-בנייה שעלה בכ-23%, ומדדי ת”א-ביטוח ות”א בנקים-5 שעלו בכ-21% ובכ-19%, בהתאמה. 

ארבע חברות ביצעו הנפקות ראשוניות (IPO) וגייסו כ-519 מיליון שקל, לעומת חברה אחת שגייסה כ-145 מיליון שקל בתשפ”ג. בראש המגייסות החדשות השנה, חברת הבנייה עמרם אברהם (גייסה כ-313 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 1,562 מיליון שקל לאחר ההנפקה), שלוש המגייסות הנוספות הן: חברת הבנייה אפי קפיטל נדל”ן (גייסה כ-92 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 439 מיליון שקל לאחר ההנפקה)חברת הטכנולוגיות הביטחוניות טיאסג’י (גייסה כ-62 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 434מיליון שקל לאחר ההנפקה), וחברת השירותים הפיננסיים מיטב טרייד (גייסה כ-53 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 219 מיליון שקל לאחר ההנפקה). 

שתי חברות ביצעו רישום כפול – חברת המוליכים למחצה ארבה רובוטיקס שביצעה גיוס בשוק המניות וחברת הנדל”ן מניב בחו”ל סטרוברי פילד ריט, וחברה אחת – ישרס אחזקות, פוצלה מחברה נסחרת (“ערד”).

חמש חברות הכניסו השנה פעילות חדשהאינטרנט זהב שמיזגה לתוכה את חברת הקלינטק “קיודיסול” (חברת מו”פ), נלה דיגיטל שמיזגה לתוכה את חברת הפינטק “אינטו השקעות”, פנאקסיה ישראל שמיזגה לתוכה את חברת הפיננסיים “קבוצת ברק”, קנאשור שמיזגה לתוכה את  חברת הבנייה “י.ב. התחדשות”, ושלוש 3 דיאם שמיזגה לתוכה את “סולרום אלקטרוניקה”.

שוק איגרות החוב


הגידול בגיוסים ובמחזורים לווה בעליית פרמיית הסיכון של המשק ובגידול במרווחי התשואות מול איגרות החוב האמריקאיות ומול איגרות החוב של משקים בדירוגים זהים. התשואה לפידיון של איגרות החוב השקליות ל-10 שנים עלתה ב-60 נקודות בסיס והגיעה לכ-4.9% בסוף השנה. העלייה בתשואות האג”ח לטווח ארוך בארץ משקפת את העלייה בפרמיית הסיכון והמשך העלייה בגירעון הממשלתי, שהביאו להורדת הדירוג של ישראל.

מרווחי התשואות של איגרות החוב הקונצרניות אל מול הממשלתיות נשמרו ברמה נמוכה וסייעו לחברות להמשיך ולהתממן באמצעות הבורסה.

גיוסי הסקטור הריאלי הסתכמו בכ-61.2 מיליארד שקל – עלייה של כ-20% לעומת הגיוס בשנה קודמת.

חברות הנדל”ן ממשיכות לבלוט עם גיוס בהיקף של כ-37 מיליארד שקל – סכום גבוה בכ-37% מהגיוס בשנת תשפ”ג; המגייסת הבולטת בהיקף גיוס החוב בענף זה – חברת הקניונים קבוצת עזריאלי עם גיוס בהיקף של כ-4.1 מיליארד שקל.

מגייסות נוספות בולטות בסקטור הריאלי הן החברות הממשלתיות – חברת החשמל וחברת המים מקורות, שגייסו כ-6.5 וכ-1.3 מיליארד שקל, בהתאמה.

גיוסי הסקטור הפיננסי הסתכמו בכ-32.8 מיליארד שקל – עלייה של כ-11% לעומת הגיוס בשנה קודמת. עיקר הגיוס בוצע ע”י הבנקים הגדולים, בראשם בנק לאומי שגייס כ-9.4 מיליארד שקל.

שוק הנגזרים 

קרנות

קרנות על מדדים בולטים בשנת תשפ”ד:
*בעיקר מדד ת”א-90 ומדדי מניות הבנקים   **בעיקר מדדי   S&P 500ו-    NASDAQ 100***בעיקר מדדי תל-בונד צמודי מדד.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. בלומר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. בלומר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
Exit mobile version