קבוצת TMF השיקה היום את המחקר השנתי ה-12 שלה על מורכבות עסקית גלובלית, המדרג מדינות לפי נטל הכללים שלהן לעשיית עסקים
מדד המורכבות העסקית הגלובלי (GBCI) בוחן למעלה מ-250 אינדיקטורים של מורכבות ב-79 תחומי שיפוט המייצגים 94% מהתמ”ג העולמי. המורכבות שהדו”ח מודד היא נטל כבד על עסקים שחונק את החדשנות המקומית ומרתיע השקעות זרות ישירות ללא תועלת חברתית ברורה. הדו”ח הראה בעקביות שמדינות בדרום אירופה ובאמריקה הלטינית הן המורכבות ביותר לעשיית עסקים וזה ממשיך להיות נכון ב-2025. בקצה השני של הסקאלה, המקומות הכי פחות מורכבים לעשות עסקים נוטים להיות בצפון אירופה ובכמה ממרכזי ההשקעות בחו”ל. כל אלה מתחרים על השקעה על בסיס קלות עשיית העסקים שם ואימצו דרישות פחות מכבידות, כמו גם דרכים יעילות יותר לחברות לנהל אותן.
הדו”ח מציין כי המורכבות פשוטה יחסית לניווט, לפחות עבור חברות רב-לאומיות גדולות יותר המסוגלות לספוג את העלות של ציות לחוקים המקומיים. מה שהרבה יותר קשה להתמודד איתו הוא חוסר הוודאות. הסנקציות בהובלת ארה”ב, הסגרים בסין וחסימת סואץ כבר החלו בשינוי בגלובליזציה לעבר שרשראות אספקה מגוונות יותר, כאשר חברות מבקשות להפחית את התלות שלהן במדינות בודדות למיקור, בנייה או מכירה של מוצריהן. חלק מהפתרון שצוין בדו”ח של השנה שעברה היה עלייתן של כלכלות מחברות כמו מקסיקו, הפיליפינים ווייטנאם, המגשרות על הסחר בין סין לארה”ב במה שמכונה אסטרטגיית “סין פלוס אחת”. אסטרטגיה זו נפלה כעת בשל המכסים האמריקנים, שאמורים לשקף את עודף הסחר של מדינה הסוחרת עם ארה”ב ובכך לפגוע במדינות במעמד מחבר.
גם אם המכסים יפחתו, השקתם והשינויים המהירים שלהם מצביעים על סיכון בסיסי לחברות הסוחרות ממדינות עם עודף סחר גבוה של ארה”ב. הדו”ח מציין ירידה באמון ביציבות, כאשר רוב תחומי השיפוט (55%) מדווחים על מתן עדיפות לגיוון במסדרונות הסחר. הוא מזהה מספר מדינות שעשויות להופיע כעת כמחברים החדשים – עם רמות נמוכות של מורכבות המצביעות על כללים ידידותיים לעסקים, עודף סחר נמוך של ארה”ב המצביע על פעולת תגמול פחות סבירה, גודל סביר ותחכום כלכלי כדי לתמוך במגוון פעילויות בקנה מידה ולספוג השקעות מבלי להטות בכבדות לעודף הסחר של ארה”ב. ועמדה רב-קוטבית שאמורה לאפשר להם לסחור בין גושים שונים. מדינות אלה כוללות את בריטניה והולנד באירופה, מצרים וערב הסעודית במזרח התיכון ואוסטרליה והונג קונג באסיה פסיפיק.
הדו”ח מציין לבסוף כי בתקופה של אי ודאות גדולה לגבי הסחר העולמי – ובמיוחד הסחר עם ארה”ב – ממשלות צריכות להתמקד בהפיכת מדינותיהן למקומות פחות מורכבים לעשות בהם עסקים, תוך חיפוש אחר הסכמי סחר בין גושים שונים כדי לעודד השקעות צולבות. הוא גם מציין כי חברות יצטרכו לגוון עוד יותר את שרשראות האספקה שלהן. זה יוסיף למורכבות ולעלויות הפנימיות שלהם. במקביל, חברות יכולות לעזור לעצמן על ידי פישוט ההסדרים שלהן לניהול שרשראות האספקה הללו, כאשר לרבות מהן יש מספר מוגזם של ישויות משפטיות להיקף הגיאוגרפי שלהן יחד עם מספר רב של ספקים שיעזרו לנהל אותן.
מנכ”ל קבוצת TMF, מארק וייל (Mark Weil), אמר:
“האתגר האמיתי של עסקים כיום הוא לא מורכבות, אלא חוסר ודאות. עם מתיחות סחר גוברת, נוף גיאופוליטי משתנה וחוסר יכולת חיזוי כלכלית, חברות נאלצות לקבל החלטות בסביבה שיכולה להשתנות בן לילה. מכסים הם רק האות האחרון לסיכונים של ריכוזיות שרשרת האספקה. גיוון הוא הכרחי בהקשר זה, אם כי יש לו מחיר. החדשות הטובות הן שעסקים יכולים לקזז חלק מהמורכבויות של גיוון על ידי הפחתת המורכבויות הפנימיות שלהם. ההשוואה שלנו חושפת הבדלים בולטים במורכבות המבנית בין חברות דומות. אנחנו רואים כאן הזדמנות: על ידי פישוט המבנים ומודלי התמיכה שלהם – למשל, על ידי פחות ישויות משפטיות וכמה שותפים גלובליים מהימנים – עסקים יכולים להשיג גמישות. אם נעשה נכון, זה יכול לשפר את היעילות והזריזות כאשר חברות מנווטות בעולם לא בטוח”.
