אצות כפתרון מודל למאבק בשינויי האקלים, קרדיט לצילום: מיכאל בו רסמוסן, אוניברסיטת ארהוס
חוקרים מאוניברסיטת KAUST ומאוניברסיטת Aarhus מאמינים שהם זיהו פתרון מודל לשינויי אקלים, אובדן מגוון ביולוגי, חוסר עבודה, רעב ונזק סביבתי. במאמר שפורסם בכתב העת Nature Sustainability, מתארים המחברים השותפים כיצד טיפוח ושימוש באצות כטכנולוגיית לכידת פחמן, מחולל עבודה והכנסות ממסים ומקור מזון, יכולים להגן ולשחזר את כדור הארץ.
אצות יכולות להיות מטרד. הן עלולות לחולל נזקים בחופים יפים. אצות נעות ומתנדנדות למעלה ולמטה בגלים והופכות לכתם מכוער. הן נדבקות לשחיינים תמימים כשהם מנסים ליהנות מטבילה. אבל למרות המוניטין שלהן, אצות עשויות להיות אחד הכלים החזקים ביותר שיש לנו כדי להציל את כדור הארץ משינוי האקלים מעשה ידי אדם תוך מתן נתיב למימוש רבים מיעדי הפיתוח בני הקיימא של האו”ם.
חוקרים מאוניברסיטת KAUST ומאוניברסיטת Aarhus מאמינים כי אצות הן פתרון למודל לשינויי אקלים, אובדן מגוון ביולוגי, חוסר עבודה, רעב ונזק סביבתי. במאמר שפורסם בכתב העת Nature Sustainability מתארים המחברים השותפים כיצד טיפוח ושימוש באצות כטכנולוגיית לכידת פחמן, מחוללות עבודה והכנסות ממסים ומקור מזון, יכולים לסייע בהגנה ושיקום כדור הארץ שלנו.
“המחקר שלנו מגבש את גידול האצות כבסיס לעתיד בר קיימא”, אמר פרופסור קרלוס דוארטה, מחבר המחקר. הגידול של האצות ניתן להרחבה, עם פוטנציאל הגדלה של פי 2,000, הן מייצרות מוצרים יקרי ערך ותורמות גם להפחתת פחמן. הן מייצרות דלקים בני קיימא ועוקפות מוצרים עתירי פחמן, ובכך מספקות מגוון תרומות לפעולות האקלים. תוך כדי גידול בים, אצות מהוות מערכת אקולוגית המספקת יתרונות מרובים לסביבה הימית”.
הטיפוח והשימוש באצות, סבורים המחברים, יתמכו ישירות בשישה מיעדי הפיתוח בר הקיימא של האו”ם (SDGs), ויתמכו בעקיפין בכמה אחרים. השגת שובע במקום רעב, תמיכה בבריאות טובה, הפיכת אנרגיה נקייה למחירים סבירים, כמו גם תמיכה בחדשנות תעשייתית, בפעולת אקלים ושימור האוקיינוסים, הם כולם תוצאה של טיפוח אצות. לא רק שהאקלים הצמחי חיובי, רווחי ואכיל, אלא שהוא מבטיח להאכיל ולהעסיק מיליונים תוך שמירה על כדור הארץ וטיפוח הפחתת העוני והשוויון המגדרי.
“אצות מספקות חומרים נפלאים למגוון יישומים, המבוססים על המגוון המדהים שלהם, שכן אצות רחוקות או מרוחקות מנקודת מבט גנומית כמו פטריות ופילים. גיוון גנומי זה מספק מקור פנומנלי של חומרים חדשים במגוון תעשיות, ממזון, לדלקים ופלסטיק”, אמר דוארטה.
גידול אצות השתפר באופן משמעותי. זה, כמובן, עלול להיתקל במחסומים בבתי מחוקקים ברחבי העולם כאשר התקנות המערביות, שבהן חקלאות אצות רק מתחילה, אינן רצויות למדי לחקלאות הימית של האצות. העיתון מפרט באופן רחב את ההתנגדויות שניתן להעלות ולטפל בהן בתורן.
“כיוון שחקלאות אצות היא תעשייה חדשה במדינות המערב, מסגרות רגולטוריות קיימות אינן מקלות על פיתוחה. במדינות מסוימות קל יותר לקבל זיכיון להפקת נפט וגז ימיים מאשר לחוות אצות. יצירת סביבה רגולטורית ידידותית יותר המעודדת, במקום להרתיע, חקלאות אצות או גידול אצות תהיה קריטית כדי למצות את הפוטנציאל שלה”.
“כיום, חקלאות אצות תופסת כ-2,000 קמ”ר של אדמה, לעומת כ-60 מיליון קמ”ר מערכות לייצור מזון יבשתי. אנו רואים כי כ -4 מיליון קמ”ר של האוקיינוס יכול לתמוך חקלאות ימית אצות תוך מתן השפעות חיוביות על הסביבה הימית. בצמצום עד COP26, אנו רואים כי הרחבת חקלאות אצות יכולה להיות טריז של גישה מחודשת לאוקיינוסים שלנו, מתן פעילות אקלימית תוך הקלה על רעב ועוני”, אמר דוארטה.
פרופ’ דורטה קראוס-ג’נסן מאוניברסיטת ארהוס מוסיפה כי תקני הקיימות וההתחשבות ביכולת הנשיאה לחקלאות אצות צריכים להיות במקום כדי למנוע השלכות שליליות פוטנציאליות על החקלאות.
“השימוש של אצות בבית זיקוק מדורג המפיק חילוף ביו מולקולות ברצף, מציע נתיב למקסם את הערך של הביומסה ולהפוך את חקלאות האצות לרווחית, אפילו במדינות המערב שבהן העלויות גבוהות יותר”, אמרה החוקרת הבכירה אנט ברוהן מאוניברסיטת ארהוס. “קידום גידול אצות בר קיימא כטכנולוגיית לכידת פליטה ושימוש התומכת בביו-כלכלה המעגלית, דורש גישה חוצת מגזרים לפתרון אתגרים חברתיים. אנו זקוקים לשיבוש דרך החשיבה המסורתית של האקלים, הסביבה ואספקת המשאבים בכל מגזר שלהם ואנו זקוקים לשותפויות בין המדע, התעשייה והרשויות”.
