נגה יערי ועידן אדלר, צילום: אלמוג סוגבקר, שירז גרינבאום
כיום פועלים בישראל 105 סטרטאפים בתחום יישומי החלל, שגייסו בשנה החולפת 314 מיליון דולר, כך עולה ממיפוי סטרטאפים שהכינו קרן Earth & Beyond Ventures ו-Deloitte ישראל. המתמקד ביישום כפול של טכנולוגיות הפותרות אתגרים בשוק החלל, אך לטכנולוגיה יש גם יישום נוסף במקביל בתעשייה הפועלת על פני כדור הארץ.
למרות העליה בכמות הסטארטאפים, ישראל עדיין נמצאת בשלב ראשוני בתעשיית החלל. בשונה מטריטוריות אחרות, לא פועלים בישראל מרכזי פיתוח זרים של ענקיות חלל כמו SpaceX, Blue Origin, TE Connectivity, Axiom Space ו-Sierra Space. השלב בו נמצאת התעשייה הישראלית מזכיר את ענף האוטו-טק לפני נקודת התפנית של עסקת מובילאיי ב-2017. שהובילה לפתיחת מרכזי פיתוח בישראל של מותגי הרכב הגדולים בעולם, בנוסף למשלחות מקצועיות שמגיעות לישראל לאיתור חדשנות וטכנולוגיות. כיום, מרבית החברות בתחום החלל מישראל ממוקמת קרוב ללקוח בשרשרת הערך של הענף. הן רוכבות על תשתיות של החברות הגדולות המייצרות טילים, משגרים ולוויינים, כדי להציע ללקוח שירות המבוסס ותלוי בתשתיות אלו. לכן, בעתיד הנראה לעין צפוי כי סוג החברות שיצמחו בתעשיית החלל של ישראל הן כאלו אשר מפתחות טכנולוגיות ורכיבים המתבססים על תשתיות חלל מסורתיות, ולא כאלו אשר מפתחות את התשתיות בעצמן.
המיפוי בדוח כולל חלוקה של הסטארט-אפים לפי יישומי החלל אליהם משתייכים לפי שמונה קטגוריות. בהן “תצפית כדור הארץ” המהווה 26% מכלל הסטארטאפים, מיזמים הפועלים בקטגוריה משתמשים בצילומי לווין וחיישנים כדי לאסוף ולנתח את הנתונים של כדור הארץ למטרות מדעיות, סביבתיות ומסחריות. “תקשורת וניווט” (25%) טכנולוגיות ומערכות המשמשות לוויינים וחלליות להעברת נתונים, מידע ואותות, בנוסף לקביעת מיקום והנחיית תנועה. “תשתיות חלל” (20%) המערכות והטכנולוגיות הפיזיות, המתקנים, והרכיבים הדרושים לחקר החלל ולפעילות מסחרית בחלל. “פעילות בחלל” (10%) פעילויות הנערכות בסביבת חלל, לרבות שירותים, הרכבה ותחזוקה של לוויינים, בנוסף לניסויים ומחקרים מדעיים. “מחשוב ותוכנה” (6%) המערכות, החומרה והתוכנה המשמשים לעיבוד, ניהול ואחסון נתונים של משימות ומחקר בחלל. “שירותי חלל” (5%) שירותים מסחריים וממשלתיים הניתנים בחלל ולמען תמיכה בפעילויות חקר, ומסחר. “ייצור בחלל” (4%) ייצור ופיתוח של סחורות, חומרים, וציוד שונים הנעשה בחלל. “חקר החלל ומשאבים” (4%) טכנולוגיות חלל למציאת משאבים וניצול משאבים בכוכבי לכת, ירחים ואסטרואידים, בנוסף לטכנולוגיות לחקר וללמידה של החלל.
מאחר ולחברות הפעולות בתחום החלל יש שימוש כפול, שהטכנולוגיה של אותם הסטרטאפים המשמשת גם תעשיות בכדור הארץ. ביצעו בדוח גם חלוקה של החברות לפי סוג התעשייה המסורתית בה הסטארט-אפים פועלים בכדור הארץ. בחלוקה לקטגוריות של “תחבורה חכמה” המהווה 17% מכלל הסטארטאפים, תעופה וחלל (16%), אנרגיה ואקלים (12%), חקלאות (11%), תקשורת (10%), בריאות (10%), תעשייה 4.0 (7%), מחשוב ותשתיות(5%), ביטוח (4%), צבא ובטחון (4%), מזון (2%), סייבר (2%). השילוב בין יישומי החלל לתעשיות בכדור הארץ מציג וורסטיליות, כיצד טכנולוגיה של אותו סטרטאפ מאפשרת למשל לנתח תצלומי לוויינים כדי לשרת תעשיות כמו חקלאות, אקלים וביטוח. עריכת ניסויים רפואיים בחלל מאיצה מחקרים בתחום הבריאות, תקשורת לוויינים מסייעת לפיתוח תשתיות של תחבורה חכמה, ואילו ייצור תחליפי מזון למשימות חלל יכול לשמש את תעשיית המזון בכדור הארץ.
הסכום הממוצע שסטארטאפים ישראליים בתחומי החלל מגייסים בשלבי גיוס שונים הם 3.8 מיליון שול בשלב סיד, 10.7 מיליון בשלב A, 21 מיליון בשלב B, ו-76 מיליון דולר בשלבי C ומעלה. צפויה האצה כללית בגיוסים לתחום טכנולוגיות החלל הצומח במהירות, שתשפיע גם על ישראל כתוצאה מעליה של כל הענף. ההערכה היא כי ענף החלל המסורתי צפוי להגיע עד סוף העשור לשווי של טריליון דולר בעקבות מספר גורמים. בהם ירידה משמעותית של עלות השיגורים שמנגישה את הענף ליותר חברות, בנוסף לסוגי לוויינים קטנים יותר שטסים במסלול נמוך יותר ומשפרים את העלות-תועלת. הענף מושפע גם מכניסתן של שחקניות עולמיות כמו SpaceX, Blue Origin וחברות מסורתיות שמעתיקות את פעילותן לתחום החלל. למשל אמזון המציעה את שירותי הענן AWS לחברות בתחום החלל. כך גם חברות ענק נוספות כמו הונדה מוטור או טי-מובייל עושות את צעדיהן לתחום, הדבר מייצר לסטרטאפים הזדמנויות עסקיות חדשות לשיתופי פעולה והסכמים מסחריים.
עידן אדלר, מנהל מרכז הפיתוח והחדשנות של Deloitte ישראל: “כניסה של חברות פרטיות לתעשיית החלל, בשילוב השקעות מתמשכות של הסקטור הציבורי, פותחת את הדלת לאפשרויות חסרות תקדים עבור מיזמים שעד כה לא היו רלוונטיות. לתפיסתנו, לחלל יש פוטנציאל להפוך למימד עסקי חדש עבור מיזמים קיימים מסקטורים שונים, והוא עשוי להעניק לחברות הישראליות יתרון תחרותי משמעותי”.
נגה יערי, סמנכ”לית פיתוח אקוסיסטם בקרן Earth & Beyond Ventures: “הנוכחות של סטרטאפים הפונים לשוק החלל נמוכה כיום ביחס לחלקנו בהייטק העולמי. המפתח לשינוי הוא ההבנה שחלל הוא לא רק ‘חלליות’, אלא שוק פוטנציאלי למגוון טכנולוגיות המפותחות עבור תעשיות מסורתיות בכדור הארץ. יש פה פוטנציאל עסקי ענק והזדמנות לישראל להוביל בחדשנות בתחום, עם מאות סטארטאפי דיפטק הרלוונטיים לתעשייה ועדיין לא פועלים בה.”
