לעיר חכמה יש את היכולת לרתום טכנולוגיות מידע ותקשורת לשיפור בניית הקהילה, הניידות, השירותים הציבוריים, הבריאות והסביבה. יישומי חדשנות עירונית נעים בין ניטור איכות אוויר וכלה בבקרת תאורת רחוב או ניהול תנועה. התשתית הטכנולוגית אינה נראית לצרכני העיר, אך באופן טבעי יש לה השלכות הן על התפתחות העיר והן על התנהגויותינו כיחידים. בחזית היישום הטכנולוגי לערים חכמות נמצאת האוניברסיטה העברית, המנצלת את המומחיות הרב-תחומית שלה כדי להתמודד עם האתגר של חידוש הערים המודרניות. בשל כך, הוחלט להקים לאחרונה את המרכז לחדשנות עירונית בימים אלה באוניברסיטה, מרכז שיפעל בראשות פרופ’ נעם שובל מהמחלקה לגאוגרפיה.
המרכז מוגדר כמרכז פקולטאי ומטרת העל שלו היא לנסות לענות על שאלות גדולות בנושאים עירוניים תוך שימוש בעיבוד נתונים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות, ויצירת שיתופי פעולה עם המגזר הציבורי והפרטי. בהקמת המרכז וקידום המחקר והפיתוח לוקחים וייקחו חלק חוקרים וחוקרות בעלי שם המתמחים במחקר בסוגיות תחבורה, אקלים, מדיניות ציבורית, ביטחון במרחב הציבורי, תיירות ועוד.
“בעבודת המרכז משולבים מחקר מדעי וידע טכנולוגי מתקדם”, הסביר השבוע פרופ’ שובל. “המחקר האקדמי תומך ונתמך ביכולות טכנולוגיות ומאגרי מידע שנמצאים מחוץ לאוניברסיטה, באמצעות שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. המטרה היא פיתוח מוצרים עירוניים חדשים, כלים ישומיים לטובת הקהילה, לצד ליווי והובלה של תהליכי חדשנות עירונית. כל זאת, מתוך תפישת המהות של ‘ערים חכמות’ לצד אידיאולוגיה של השתלבות האקדמיה אל הקהילה בה היא ממוקמת. בכך, המרכז יאפשר הבנה טובה יותר של העיר החדשנית, עיר העתיד, המבוססת על ידע ופרדיגמות מחקריות הקיימות באוניברסיטה”.
המרכז פועל כיום באחת הסביבות העירוניות המרתקות והמאתגרות – העיר ירושלים – המשמשת כמעבדה ייחודית למחקר, הוראה והתנסות. אחד המחקרים הבולטים המקודמים כיום במרכז בהקשר לעיר הוא של ד”ר רותם בר-אור מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה, בשיתוף פעולה עם החברות Kanarit ו-EnviroManager. מטרת המחקר היא יצירת תמונת מיקרו-אקלים עירוני מלאה, זאת לאור העבודה שהאקלים העירוני כמעט אינו נמדד בעיר (בה פועלות רק שתי תחנות מדידה מטאורולוגיות). כך, לדוגמה, לא ניתן להעריך כיום במדויק את עומסי החום בתוכה, לנטר את יצירת איי החום העירוניים, וקשה לשלב שיקולים תכנוניים במיתון האקלים העירוני ובהתמודדות עם שינויי האקלים הצפויים. כמו כן, תושבי העיר לא יכולים להעריך את מידת החשיפה שלהם לתנאים אקלימיים וסביבתיים שונים אשר יכולים להשפיע על בריאותם באזורים שונים של העיר.
באמצעות חיישנים לאיסוף מדדים סביבתיים (טמפרטורה, לחות יחסית, רעש, זיהום אוויר ועוד), שיותקנו על ציי כלי רכב בפרישה עירונית רחבה, בזמן אמת ולאורך כל שעות היום, מקווה ד”ר בר-אור כי המערכת תוכל לספק נתוני עתק (big data) שיאפשרו קבלת תמונה רחבה ואמינה של המצב הסביבתי ברחבי העיר. באמצעות נתונים אלה, ניתן יהיה לייצר מפת אקלים עירוני ברזולוציה גבוהה הן בזמן והן במרחב; לאתר איי חום עירוניים; לבחון קשרים בין עומסי תנועה ופרמטרים סביבתיים; לבחון קשרים סוציו-אקונומיים ופרמטרים סביבתיים ועוד.
“יש לציין בהקשר זה כי בעוד חודש תפתח תוכנית לימוד בינלאומית חדשה לתואר שני בערים חכמות באוניברסיטה העברית ביוזמת המחלקה לגאוגרפיה ובשיתוף עם המרכז לחדשנות עירונית”, מסכם פרופ’ שובל.
