- המסחר במחצית הראשונה של שנת 2024 התנהל על רקע המשך הלחימה בעזה, הסלמה בגבול הצפון, וחשש מפני סנקציות כלכליות על ישראל.
- מדד ת”א-125 עלה בכ-3% זאת בדומה למדד ה-Dow Jones ולעומת עלייה חדה של כ-14% במדד ה-S&P 500 שבארה”ב, ועלייה של כ-8% במדד ה- STOXX 50 EURO באירופה.
- מדד ת”א-35 עלה בכ-6% בעיקר בזכות המניות הדואליות הכלולות בו, ואילו מדד ת”א-90 ירד בכ-3.5% בעיקר בהשפעת מניות הנדל”ן הכלולות בו.
- עליות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת”א-רשתות שיווק שעלה
בכ-15%, ומדדי חברות ההייטק ת”א-טכנולוגיה ות”א גלובל-בלוטק שעלו בכ-10% ובכ-7.5%, בהתאמה. - המחזור היומי הממוצע בשוק המניות הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל, גבוה בכ-8% מהמחזור הממוצע בשנת 2023 שהתאפיינה במחזורי מסחר ערים.
- הציבור הישראלי צמצם מעט את החשיפה למניות בתל-אביב במחצית הראשונה של 2024, זאת לאחר שצמצם משמעותית את החשיפה למניות בשנת 2023, משקיעי חוץ המשיכו וצמצמו את החשיפה למניות בת”א והמשקיעים המוסדיים לטווח הארוך המשיכו והגדילו את החזקותיהם במניות בת”א, זאת בהמשך למגמה מתחילת המלחמה.
- הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-3.6 מיליארד שקל – בדומה לגיוס בתקופה המקבילה אשתקד. כ-0.6 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע”י ארבע חברות חדשות – חברת הבנייה עמרם אברהם, חברת הבנייה אפי קפיטל נדל”ן, חברת השירותים הפיננסים מיטב טרייד וחברת הטכנולוגיה ארבה רובוטיקס, (שגייסה באג”ח להמרה) שביצעו הנפקות ראשוניות לציבור.
- שתי חברות ביצעו רישום כפול בת”א – חברה הפועלת בתחום השבבים לתחבורה חכמה ארבה רובוטיקס וחברת הנדל”ן המניב האמריקנית סטרוברי אינק, וחברה אחת פוצלה מחברה נסחרת – חברת הנדל”ן המניב ישרס אחזקות שפוצלה מהחברה הנסחרת “ערד”.
- חברה אחת הכניסה פעילות חדשה – חברת “פנאקסיה ישראל” התמזגה עם קבוצת ברק העוסקת בניהול השקעות בשוק ההון.
- עליות שערים של כ-2% באיגרות החוב הקונצרניות. מנגד, ירידות שערים באיגרות החוב הממשלתיות, בראשן איגרות החוב השקליות וצמודות המדד לטווח ארוך שירדו בכ-7.8% בממוצע. התשואה לפידיון של אג”ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה לכ-5.1% במאי – שיא של כ-13 שנה, בשל העלייה בסיכון הגלום בחוב מדינת ישראל וירדה מעט לכ-5.0%בסוף יוני. מגמה דומה אך חזקה מזו של אג”ח מקביל בארה”ב.
- מחזורי המסחר היומיים באיגרות החוב ובמק”מ הסתכמו בכ-4.5 מיליארד שקל ובכ-1.7 מיליארד שקל, בהתאמה, גבוהים בכ-15% ובכ-19%, בהתאמה, מהמחזורים בשנת 2023.
- הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל-אביב ע”י האוצר התגברו בהשפעת העלייה בצורכי הביטחון והמשך עלייה בגירעון הממשלתי, והסתכמו בכ-95.7 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס של כ-86.7 מיליארד שקל בכל שנת 2023. כ-28.7 מיליארד שקל נוספים גויסו בהנפקת איגרות חוב ממשלתיות בשוקי חו”ל.
- גיוסי הסקטור העסקי בשוק איגרות החוב הסתכמו בכ-39.4 מיליארד שקל, נמוך במעט מהגיוס במחצית המקבילה אשתקד. עלייה קלה בגיוסי הסקטור הריאלי שהסתכמו בכ-27.9 מיליארד שקל, בזכות עלייה בגיוסי חברות הנדל”ן, וירידה בגיוסי הסקטור הפיננסי שהסתכמו בכ-11.5 מיליארד שקל מרביתם ע”י הבנקים.
- המחזור היומי באופציות השבועיות על מדד ת”א-35 עלה לכ-51 אלף יחידות ביום – הגבוה ביותר מאז השקתן.
יצוין כי בחודש מרץ הושקה סדרה חדשה של אופציות שבועיות על מדד ת”א-35 לפקיעה בימי ראשון, המתווספת לשתי סדרות קיימות לפקיעה בימי שלישי וחמישי, ובכך התאפשר לראשונה למשקיעים לגדר את סיכון סוף השבוע בצורה זולה ויעילה.
- נמשכת הזרמת כספים ע”י הציבור לקרנות המחקות בעיקר לקרנות העוקבות אחר מדד S&P 500.
- בהשפעת ציפיות להורדת הריבית התמתנו הזרמות הכספים לקרנות הכספיות, ומנגד – התהפכה המגמה והציבור הזרים כספים לקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל-אביב זאת בדומה למגמה בקרנות הסל העוקבות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים.
___________________
נורית דרור, יחידת המחקר
מבוא
המסחר בתל אביב במחצית הראשונה של 2024 התנהל על רקע המשך הלחימה בעזה והסלמה בגבול הצפוני של הארץ. בנוסף, קיים חשש מפני חרם וסנקציות כלכליות על ישראל, זאת לאחר שטורקיה הודיעה באפריל על הפסקת הסחר עם ישראל, וקולומביה ספקית הפחם העיקרית של ישראל הודיעה ביוני על הפסקת יצוא פחם לישראל, עד תום הלחימה בעזה.
שיעור האינפלציה בשווקים התמתן משמעותית, בהשפעת העלאת הריביות במהלך השנה הקודמת, ובסוף המחצית הראשונה של 2024 עומד על קצב שנתי של כ-3.3% בארה”ב, כ-2.6% בגוש האירו– לעומת כ-3.4%, וכ-2.9% בשנת 2023, בהתאמה, עדין גבוה מהיעד שנקבע בהם ועומד על כ-2%.
בישראל, האינפלציה השנתית ירדה לכ-3% כבר בסוף שנת 2023 – הרף העליון שהציב בנק ישראל, לעומת כ-5.3% בשנת 2022, והמשיכה לרדת לכ-2.8% בסוף המחצית הראשונה של 2024.
לאור זאת, וחרף המשך הלחימה התורמת לעלייה בהוצאות הביטחון ולגל התייקרויות בעיקר בתחום המזון, בנק ישראל הפתיע והיה הראשון בשווקים אלה להוריד את הריבית כבר בתחילת השנה, לראשונה מאז אפריל 2020, ברבע אחוז לשיעור של 4.5%, כשעל פי תחזית בנק ישראל הריבית צפויה להמשיך לרדת ולעמוד על 3.75% ברבעון הראשון של שנת 2025. מועד החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל יחול ב-8 ביולי.
יצוין כי הבנק האירופאי המרכזי (ECB) הוריד את הריבית לראשונה ביוני, ברבע אחוז, ואילו הפד בארה”ב הותיר את הריבית ללא שינוי ואותת על הורדת ריבית אחת בלבד השנה. בבריטניה, למרות שקצב האינפלציה השנתי ירד מכ-4% בשנת 2023 לכ-2% בסוף המחצית הראשונה של 2024 (יעד האינפלציה שנקבע), הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי.
בעקבות המשך הלחימה והשלכותיה, הורד דירוג האשראי של ישראל לראשונה בתולדותיה: חברת דירוג האשראי הבינלאומית Moody’s היתה הראשונה להוריד (בפברואר) את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 תחזית יציבה, ל-A2 תחזית “שלילית”. חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P הורידה אף היא (באפריל) את דירוג ישראל מדירוג של -AA לדירוג +Aכשהתחזית נותרה “שלילית”. חברת הדירוג הבינלאומית Fitch אמנם הותירה (באפריל) את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה של +A אך הורידה את תחזית הדירוג מ”יציבה” ל”שלילית”.
מדד הפחד VTA35 עלה מכ-16 נקודות בתחילת השנה לכ-18 נקודות לקראת סוף יוני 2024, כאשר במהלך התקופה בהשפעת ההסלמה בגבול הצפון עלה מעת לעת, וב-11 באפריל בעקבות התגברות המתיחות בין ישראל לאיראן הגיע לכ-26 נקודות – רחוק אך במעט מהרמה אליה הגיע בעקבות פרוץ המלחמה – כ-29 נקודות ב-15 באוקטובר 2023.
הדולר התחזק בכ-3.6% ביחס לשקל, תוך תנודתיות, כאשר עליות השערים בבורסות בארה”ב היוו גורם ממתן.
בסיכום המחצית הראשונה של 2024 מדד ת”א-125 עלה בכ-3%, זאת בדומה לעליית במדד ה-Dow Jones (כ-4%) ולעומת עלייה של כ-14% במדד ה-S&P 500 שבארה”ב, ולעומת עלייה של כ-8% במדד ה- STOXX 50 EURO באירופה.
השפעה חיובית על המסחר בתל אביב מתחילת השנה הייתה לציפיות להורדת הריבית במשק, זאת בנוסף לפרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים. ביניהם:
- שיעור הצמיחה ברבעון הראשון לשנת 2024 – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן, לפיהם: התוצר המקומי גולמי במחירים קבועים עלה ברבעון הראשון של שנת 2024 ב-14.1% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, לאחר ירידה של 21.7% ברבעון הרביעי של שנת 2023. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-12.3% בחישוב שנתי.
- התמתנות בשיעור האבטלה במשק – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם ירד לכ-4.0% במאי 2024, לעומת כ-6.1% בדצמבר 2023, זאת בשל חזרה הדרגתית של עובדים מחל”ת. שיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם עלה לכ-3.3% במאי 2024, גבוה מעט מהשיעור בו היה בדצמבר 2023 (3.1%).
- עלייה במחירי הדירות – מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי נבלמה הירידה במחירי הדירות, כבר בחודשיים האחרונים של 2023, ובחודשים מרץ – אפריל 2024 מחירי הדירות עלו בכ-0.9% לעומת החודשיים הקודמים, ורשמו עלייה שנתית של כ-2.1% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, לעומת עלייה של כ-1.1% עפ”י נתון קודם.
- חברי וועדת הכספים של הכנסת הגישו בפברואר 2024 הצעת חוק להפחתת מס רווחי הון מ-25% כיום ל-20% כדי לתמרץ הגדלת השקעות בבורסה.
מנגד, השפעה שלילית על המסחר בתל אביב היתה לפרסום הנתונים הבאים:
- נמשכת העלייה בגירעון התקציבי השנתי: מנתוני האוצר עולה כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (יוני 2023 – מאי 2024) הסתכם בכ-137.7 מיליארד שקל המהווה כ-7.2% מהתמ”ג – לעומת גירעון של 4.2% מהתמ”ג בשנת 2023 ותחזית גירעון של 6.6% מהתמ”ג בשנת 2024.
- התמתנות המדד המשולב לבחינת מצב המשק: בנק ישראל פרסם כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודש אפריל 2024 ירד בכ- 0.15% והוא מבטא האטה מסוימת בפעילות הכלכלית. ירידת המדד מבטאת התמתנות מחודשת, זאת לאחר מספר חודשים בהם חל שיפור בפעילות ביחס לשפל שנבע מתחילת המלחמה.
שוק המניות
בסיכום המחצית הראשונה של 2024, מדד ת”א-35 עלה בכ-6%, בעיקר בזכות המניות הדואליות הכלולות בו נובה, טבע, קמטק, וטאואר שזינקו בכ-76%, בכ-62%, בכ-89% ובכ-31%, בהתאמה, ומניית שופרסל.
עליות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם:
- מדד ת”א-רשתות שיווק שעלה בכ-15%, בהובלת מניות שופרסל (הכלולה במדד ת”א-35), דלתא מותגים ומקס סטוק שזינקו בכ-49%, בכ-52% ובכ-30%, בהתאמה.
- מדדי חברות ההייטק ת”א-טכנולוגיה ות”א גלובל-בלוטק שעלו בכ-10% ובכ-7.5%, בהתאמה, שיעור מתון לעומת מדד ה-NASDAQ 100 שעלה בכ-17% במקביל.
- מדד ת”א בנקים-5 רשם עלייה מתונה של כ-3%, המדד הושפע לחיוב מרווחיות הבנקים בזכות הריבית הגבוהה. מנגד, העיבו על המדד צפי להאטה בצמיחת המשק ולהמשך הורדת הריבית, והארכת תוכנית הסיוע של הבנקים למשק, שבעקבותיהם צפויה ירידה בהכנסות הבנקים. מתווה הסיוע המקיף שאומץ על ידי הבנקים בהתמודדות עם השלכות מלחמת “חרבות הברזל”, ושהורחב והוארך עד סוף יוני 2024, הוארך בשלושה חודשים נוספים עד סוף ספטמבר.
יצוין כי, בשל עלויות המלחמה וועדת הכספים של הכנסת אישרה בחודש מרץ 2024 את הצעת החוק לפיו הבנקים הגדולים ישלמו לקופת המדינה 6% מרווחיהם בעבור השנים 2025-2024, עד לסכום מצרפי של 2.5 מיליארד שקל, ויקצו כ-100 מיליון שקל לקרן סיוע ללקוחות, בעיקר לחיילי מילואים שפרנסתם נפגעה.
- מדד ת”א-נפט וגז רשם אף הוא עלייה מתונה של כ-3%, הושפע לחיוב מביקוש לגז ישראלי והעלייה במחירי האנרגיה בעולם בשל המתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון. מחיר נפט ברנט עלה לכ-86 דולר לחבית, גבוה בכ-14% לעומת המחיר בו היה בתחילת השנה. מנגד, השפעה שלילית על המדד היתה לחשש מהאטה בצמיחה העולמית ובעקבות זאת ירידה בביקוש לנפט לצד החלטת אופ”ק בדבר ביטול קיצוצים וולנטריים עתידיים בהיצע.
בסיכום המחצית הראשונה של השנה, מדד ת”א-90 ירד בכ-3.5% בעיקר בהשפעת מניות הנדל”ן הכלולות בו.
ירידות שערים אפיינו את חברות הנדל”ן לסוגיהן, זאת בשל הפגיעה המשמעותית בפעילותן בשל הימשכות הלחימה – מדד ת”א-נדל”ן ירד בכ-11% במחצית הראשונה של 2024, כאשר מדד ת”א-בנייה רשם ירידה מתונה יותר של כ-6%, ואילו מדדי ת”א-מניב ישראל ות”א-מניב חו”ל רשמו ירידה חדה יותר של כ-12%, בממוצע .
- מדד ת”א-בנייה הושפע לשלילה בעיקר מהמחסור בכח אדם בשל מגבלות מעבר פועלים מיו”ש ומעזה על רקע המלחמה. השפעה חיובית ממתנת על המדד היתה לעלייה במכירת דירות כפי שעולה מנתוני הכלכלן הראשי באוצר, לפיהם חלה עלייה של כ-35.4% במכירת דירות בחודשים פברואר-אפריל לעומת התקופה המקבילה אשתקד ועלייה של כ-23.3% בהשוואה לחודשים נובמבר 2023-ינואר 2024.
- מדדי חברות הנדל”ן המניב הושפעו לשלילה מהירידה בהיקף השכרת משרדים וחנויות בשל המלחמה בדרום ובצפון הארץ, וירידת ההשקעות בענף ההייטק, שמקטינה את ביקוש חברות ההייטק למשרדים.
מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, גבוה בכ-8% מהמחזור הממוצע היומי בשנת 2023, שהתאפיינה במחזורי מסחר ערים.
הציבור הישראלי צמצם מעט את החשיפה למניות בתל-אביב במחצית הראשונה של שנת 2024, זאת לאחר מכירות בהיקף משמעותי בשנת 2023 ; משקיעי חוץ המשיכו וצמצמו חשיפה למניות במחצית הראשונה של 2024 זאת בהמשך למגמה ברבעון האחרון של שנת 2023, אך בקצב נמוך יותר; ומנגד, המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך המשיכו והגדילו חשיפה למניות בתל-אביב במחצית הראשונה של 2024, זאת בהמשך למגמה בשנת 2023, אך גם בקצב נמוך יותר.
הגיוסים בשוק המניות במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו בכ-3.6 מיליארד שקל – בדומה לגיוס בתקופה המקבילה בשנת 2023 (4.0 מיליארד שקל), אך נמוך בכ-22% מהגיוס במחצית הקודמת (כ-4.5 מיליארד שקל).
כ-2.0 מיליארד שקל גויסו ב-17 הנפקות לציבור וב-13 הנפקות זכויות. בין המנפיקות ארבע חברות חדשות שגייסו סכום מצרפי בסך כ-571 מיליון שקל, כמפורט להלן:
- חברת הבנייה עמרם אברהם, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה, גייסה כ-313 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-1,562 מיליון שקל לאחר ההנפקה. החברה עוסקת בנדל”ן יזמי למגורים ובנדל”ן מניב בישראל.
- חברת הבנייה אפי קפיטל נדל”ן, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה, גייסה כ-92 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-439 מיליון שקל לאחר ההנפקה.
- חברת השירותים הפיננסים מיטב טרייד גייסה כ-53 מיליון שקל בהנפקה של מניות וכתבי אופציה, לפי שווי חברה של כ-219 מיליון שקל לאחר ההנפקה. החברה עוסקת במתן שירותי מסחר וביצוע בניירות ערך בארץ ובחו”ל.
- ארבה רובוטיקס – חברה הפועלת בתחום התחבורה החכמה ומניותיה נסחרות ב-NASDAQ רשמה את מניותיה ברישום כפול למסחר מקביל בת”א בסוף מאי, ובתחילת יוני ביצעה הנפקה ראשונה בשוק המניות בת”א שבמסגרתה גייסה כ-113מיליון שקל בהנפקה של אג”ח להמרה צמוד דולר, לפידיון סופי במאי 2028, ריבית 6.5%, במחיר 1.031 שקל לאג”ח, ללא דירוג. כל 9.53 אג”ח ניתנות להמרה למניה אחת ששערה ערב ההנפקה היה 7.434 שקל.
ההנפקות הבולטות בגודלן ע”י החברות הוותיקות היו הנפקות לציבור, כמפורט להלן:
- חברת התעופה אל על גייסה בחודש מרץ כ-511 מיליון שקל בהנפקת מניות לציבור – ההנפקה הגדולה ביותר מתחילת השנה. מחיר המניה האפקטיבי היה נמוך בכ-16% ממחיר המניה בבורסה ערב ההנפקה.
- שותפות הנפט והגז נאוויטס פטרוליום וקרן להשקעה בתשתיות קיסטון אינפרא שגייסו כ-250 מיליון וכ-176 שקל, בהתאמה.
כ-1.3 מיליארד שקל גויסו ב-58 הקצאות פרטיות. מתוכם, כ-539 מיליון שקל שווי מניות חברת הטכנולוגיה טלסיס שהוקצו לבעלי מניות חברת הבת “ואריסייט”, העוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים, במסגרת השלמת רכישת מלוא השליטה בה, וכ-225 מיליון שקל גויסו ע”י חברת התעשייה אינרום בהקצאה פרטית של מניות למשקיעים מסווגים.
מספר החברות הבורסאיות
ארבע חברות חדשות הצטרפו לבורסה וגייסו, כמפורט לעיל, ביניהן חברת ארבה רובוטיקס שביצעה רישום כפול ושוויה בתום יום המסחר הראשון בתל אביב (29 במאי) היה כ-562 מיליון שקל.
בנוסף נרשמה ברישום כפול סטרוברי פילדס ריט – חברה אמריקנית העוסקת ברכישה, ניהול והשכרה של נכסים מניבים המשמשים כמוסדות רפואיים בארה”ב, שמניותיה נסחרות ב-NYSE ושוויה בתום יום המסחר הראשון בתל אביב (21 באפריל) היה כ-200 מיליון שקל.
חברה חדשה נוספת התווספה בדרך של פיצול מחברה נסחרת: פעילות הנדל”ן מניב של חברת “ערד” פוצלה ע”י חלוקת מניות “ישרס אחזקות” כדיבידנד בעין לבעלי המניות של “ערד” ורישומה של ישרס החזקות למסחר בבורסה. שווי שוק חברת ישרס אחזקות בתום יום המסחר הראשון היה כ-2.2 מיליארד שקל.
בנוסף, חברה אחת הכניסה פעילות חדשה: חברת “פנאקסיה ישראל” התמזגה עם קבוצת ברק העוסקת בניהול השקעות בשוק ההון, באמצעות חברות פרטיות בעלות רישיונות ניהול קרנות נאמנות וניהול תיקים, והוציאה את פעילות הקנאביס.
יצוין כי חברת זוז פאוור הפכה לחברה דואלית בעקבות השלמת מיזוגה עם חברת ספאק הנסחרת בנאסדק.
שבע חברות נמחקו מהמסחר הת”א במחצית הראשונה של השנה:
- שלוש חברות נרכשו (בהצעת רכש) ע”י חברות פרטיות – ממן וסולגרין שאיגרות החוב שלהן ממשיכות להיסחר בבורסה, ומגדלור.
- חברה אחת מוזגה בחברה בינלאומית – יוזרוואי.
- שלוש חברות דואליות מחקו את מניותיהן מרצון מת”א בלבד וממשיכות להיסחר בחו”ל: חברת הטכנולוגיה מיי סייז (זרה), חברת האשראי החוץ בנקאי פננטפארק (זרה) וחברת הטכנולוגיה אונדס.
לאור זאת כיום נסחרות בתל-אביב 536 חברות, מתוכן 50 חברות דואליות.
שוק איגרות החוב
המסחר בשוק איגרות החוב התנהל תוך תנודתיות רבה והסתכם במגמה מעורבת במדדי איגרות החוב. המסחר הושפע כאמור מריסון האינפלציה בשווקים ובעקבות זאת ציפיות להורדת הריבית, ומעלייה ברמת הסיכון של המדינה בשל המשך הלחימה והשפעותיה הכלכליות.
איגרות החוב הקונצרניות עלו במחצית הראשונה של 2024 בשיעור ממוצע של כ-2%. את עליות השערים הובילו איגרות החוב השקליות הכלולות במדד תל בונד-גלובל שעלה בכ-6.5% ואיגרות החוב צמודות המדד הכלולות במדדי תל בונד תשואות צמודות ותל בונד-צמודות A שעלו בכ-3.5%, כל אחד.
מדד תל בונד דולר הכולל את איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט”ח עלה בכ-6.3% במחצית הראשונה של שנת 2024, תוך תנודתיות בהשפעת השינויים בשער הדולר ביחס לשקל, והגיע לשיא כל הזמנים.
מנגד, איגרות החוב הממשלתיות ירדו במחצית הראשונה של 2024 בשיעור ממוצע של כ-2%.
ירידות שערים אפיינו את מרבית איגרות החוב הממשלתיות, בראשן איגרות החוב הכלולות במדדי תל גוב-שקלי 10+ ותל-גוב צמודות 10+ שירדו בכ-7.8% בממוצע.
התשואה לפדיון של אג”ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה תוך תנודתיות מכ-4.0% בסוף דצמבר 2023 לכ-5.1% במאי – שיא של כ-13 שנה, וירדה מעט לכ-5.0% בסוף המחצית הראשונה של 2024.
זאת לעומת עלייה מתונה יותר בארה”ב – התשואה לפדיון של אג”ח ממשלת ארה”ב ל-10 שנים עלתה מכ-3.9% בסוף דצמבר 2023 לכ-4.3% בסוף המחצית הראשונה של 2024.
העלייה בתשואות מגלמת את צפי השוק לריבית גבוהה לאורך זמן ואת הסיכון הגלום בחוב הממשלתי, בשני השווקים, שבא לידי ביטוי גם בהורדת דירוג האשראי של ארה”ב אשתקד (אוגוסט 2023) ושל ישראל השנה (בפברואר ובאפריל 2024).
הבורסה החלה לפני כשנה לאפשר השקת מדדים חדשים בבלעדיות ליצרני הקרנות המחקות וקרנות הסל, ובכך היא פועלת להגברת התחרות ולפיתוח ושכלולו של תחום עריכת המדדים והתאמתו למקובל בעולם. במסגרת זו, הבורסה השיקה במחצית הראשונה של שנת 2024 שבעה מדדי אג”ח ומדד מניות אחד – מדדים אלה מצטרפים לחמישה מדדי אג”ח ולשני מדדי מניות שהושקו בבלעדיות בשנה שעברה.
ב-17 ביוני, נרשמה למסחר בבורסה קרן סל חדשה של ילין לפידות העוקבת אחר מדד ת”א-בנקים. המדד שהושק בבלעדיות ובשיתוף עבור ילין לפידות, כולל מניות ישראליות הנכללות בענף “בנקים מסחריים” בשווי מינימלי של 4 מיליארד שקל. במחצית השנה הבאה מתוכננת השקה של קרנות נוספות על מדדים בבלעדיות אלה.
המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-4.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, גבוה בכ-15%מהמחזור הממוצע בשנת 2023. העלייה במחזורי המסחר נבעה בעיקר מאיגרות החוב הממשלתיות שקליות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2024 לעומת כ-2.0 מיליארד שקל בממוצע בשנת 2023.
באג”ח ממשלתי צמוד מדד נרשמה עלייה קלה במחזורי המסחר, והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-1.0 מיליארד שקל במחצית הראשונה של שנת 2024, גבוה בכ-7% מהמחזור הממוצע בשנת 2023.
באג”ח קונצרני (כולל קרנות סל) הסתכם המחזור בכ-1.1 – גבוה בכ-13% מהמחזור הממוצע בשנת 2023. החל מ-7 בינואר 2024, בוטלה יחידת המסחר של 50,000 ₪ ע”נ באג”ח COCO ובמקומה נקבע גודל פקודה מזערי בשווי של 10,000 ₪. מהלך אשר הגדיל את המחזור היומי הממוצע באג”ח COCO לכ-33 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2024 לעומת כ-12 מיליון שקל בממוצע בשנת 2023.
גם במלווה קצר מועד נרשמו במחצית הראשונה של 2024 מחזורי מסחר גבוהים בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל בממוצע ביום, גבוה בכ-19% מהמחזור היומי הממוצע בשנת 2023. בהקשר זה יצוין כי מכירות של מק”מ לציבור על ידי בנק ישראל הסתכמו בכ-220 מיליארד שקל ע.נ במחצית הראשונה של 2024, בהמשך לכ-200 מיליארד שקל ע.נ שנמכרו במחצית הקודמת.
לעלייה במחזורי המסחר באג”ח ממשלתי במחצית הראשונה של השנה, תרמה גם העלייה החדה בהנפקות של אג”ח ע”י האוצר בארץ ובחו”ל, בהמשך למגמה בשנת 2023.
גיוסי האוצר בהנפקות של איגרות חוב לציבור בארץ ובחו”ל הסתכמו בכ-124.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2024, לעומת כ-76.7 מיליארד שקל שגויסו במחצית הקודמת.
מתוך הגיוסים הנ”ל כ-95.7 מיליארד שקל גויסו בת”א, כ-75% מהסכום גויס באג”ח שקלי וכ-25% גויס באג”ח צמוד מדד.
בנוסף האוצר גייס בחו”ל, בחודש מרץ, סכום שיא של כ-28.7 מיליארד שקל בהנפקה ציבורית של אג”ח בשווקים הבינלאומיים.
בנוסף, האוצר ביצע במחצית הראשונה של 2024 מכרזי החלף של איגרות חוב ממשלתיות בהיקף של כ-18.7 מיליארד שקל ע.נ בתמורה להנפקת כמות גדולה יותר בהיקף של כ-22.2 מיליארד שקל ע.נ. עיקר העלייה נבעה מהחלפה של אג”ח צמוד מדד לפידיון ביולי 2024 בכמות של 3.5 מיליארד שקל ע.נ באג”ח שקלי לפידיון באפריל 2032 בכמות של 6.2 מיליארד שקל ע.נ.
שוק איגרות החוב ממשיך להיות גורם משמעותי לגיוסי חוב ע”י החברות הציבוריות. במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו גיוסי החוב (לא כולל אג”ח מובנות) ע”י הסקטור העסקי בכ-39.4 מיליארד שקל, נמוך במעט מהגיוס במחצית המקבילה אשתקד אשר הסתכם בכ-44 מיליארד שקל. בשנים האחרונות סך הגיוסים ע”י החברות באמצעות הבורסה, גבוה במיוחד ועומד על ממוצע שנתי של כ-90 מיליארד שקל.
הירידה בגיוסי החוב במחצית הראשונה של 2024 לעומת המחצית המקבילה אשתקד, מקורה בגיוסי הסקטור הפיננסי, בעיקר הבנקים, שקיזזה עלייה קלה בגיוסי הסקטור הריאלי בעיקר חברות ענף הנדל”ן.
הסקטור הריאלי גייס השנה כ-27.9 מיליארד שקל, לעומת כ-26.8 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד ודומה לסכום שגויס במחצית הקודמת (כ-27.3 מיליארד שקל). העלייה בגיוסי הסקטור הריאלי, בעיקר של חברות הנדל”ן, משקפת את הצורך למחזר אג”ח סחיר שהגיע לפידיון, ואת ההתעוררות בענף כפי שבאה לידי ביטוי בעלייה בהיקף עסקאות של מכירת דירות.
למעלה מ-60 חברות השייכות לענף הנדל”ן גייסו במחצית הראשונה של 2024 חוב סחיר בהיקף של כ-17.7 מיליארד שקל, לעומת כ-14.8 מיליארד שקל שגויסו במחצית המקבילה אשתקד. חברות ענף הנדל”ן פדו אג”ח סחיר בכ-11.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-10.2 מיליארד שקל במחצית המקבילה אשתקד.
בקרב חברות הנדל”ן המגייסות, חברה חדשה אחת – שובל הנדסה שגייסה ביוני כ-136 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב לציבור.
המגייסות הבולטות בקרב חברות הענף הן חברות הנדל”ן מניב בישראל: חברת הקניונים מליסרון שגייסה כ-1.4 מיליארד שקל באג”ח צמוד מדד, נכסים ובנין שגייסה כ-1.3 מיליארד שקל באג”ח שקלי, ומבנה שגייסה כ-1.0 מיליארד שקל באג”ח צמוד מדד לחבר את שלושתם למשפט אחד עם פסיקים.
מעניין לציין כי 12 חברות נדל”ן זרות גייסו השנה כ-2 מיליארד שקל בשוק איגרות החוב בתל-אביב, גבוה בכשליש מהסכום שגייסו תשע חברות נדל”ן זרות במחצית המקבילה אשתקד (כ-1.5 מיליארד שקל).
מגייסות נוספות בולטות בקרב הסקטור הריאלי במחצית הראשונה של השנה היו:
- מקורות שגייסה כ-1.3 מיליארד שקל ב אג”ח צמוד מדד.
- חברות ענף הנפט והגז קבוצת דלק שגייסה כ-1.0 מיליארד שקל בהנפקת אג”ח שקלי ושותפות נאוויטס פטרוליום שגייסה כ-0.9 מיליארד שקל באג”ח שקלי; וחברת התקשורת בזק שגייסה כ-0.9 מיליארד שקל באג”ח שקלי
הסקטור הפיננסי גייס השנה כ-11.5 מיליארד שקל מהציבור, לעומת כ-17.1 מיליארד שקל שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד, וסכום דומה (כ-16.9 מיליארד שקל) שגויס במחצית הקודמת.
הבנקים צמצמו את היקף פעילותם השנה על רקע הורדת דירוג האשראי שלהם ע”י Moody’s בפברואר וע”י S&P במאי, ותוכנית סיוע למשק שהסתיימה בסוף יוני 2024.
במחצית הראשונה של 2024 גייסו שלושה בנקים סכום מצרפי בהיקף של כ-8 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-14 מיליארד שקל שגויסו ע”י חמישה בנקים בתקופה המקבילה אשתקד. להלן פרטי הגיוס:
- בנק מזרחי טפחות גייס כ-2.2 מיליארד שקל בנע”מ בריבית משתנה ; כ-1.7 מיליארד שקל באג”ח צמוד מדד; וכ-0.6 מיליארד שקל באג”ח צמוד מדד מסוג COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע”י מחיקת הקרן,
- בנק דיסקונט גייס כ-1.5 מיליארד שקל באג”ח צמוד מדד וכ-1.1 מיליארד שקל בנע”מ בריבית משתנה.
- בנק לאומי גייס כ-0.8 מיליארד שקל באג”ח למשקיעים מוסדיים שנרשם למסחר ב-TASE UP הגיוס בוצע באג”ח שקלי בריבית משתנה ללא דירוג. מדובר באג”ח צמוד לסיכון אשראי אליו חשוף הבנק בקשר עם הלוואות שהעמיד הבנק למספר לווים בתחום הנדל”ן. בקרות אירוע אשראי, תופחת מקרן האג”ח הסכום המשויך לאחד או יותר מבין הלווים הרלוונטיים.
מאפיינים נוספים לגיוס באג”ח חברות מהציבור במחצית הראשונה של 2024:
עלייה במשקל הגיוס באג”ח שקלי לכ-57% מסך הגיוס באג”ח במחצית הראשונה של 2024, רובו בריבית קבועה, לעומת כ-42% בשנת 2023; ירידה במשקל הגיוס באג”ח צמוד מדד לכ-43% מסך הגיוס באג”ח במחצית הראשונה של 2024, לעומת כ-57% בשנת 2023; ושיעור זניח (כ-0.2%) מהגיוס השנה בוצע באג”ח צמוד דולר לעומת כ-1% בשנת 2023.
ירידה במשקל הגיוס באג”ח בדירוג גבוה מקבוצת “A” ומעלה לכ-88% מהגיוס באג”ח במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-93% בשנת 2023; עלייה קלה במשקל הגיוס באג”ח בדירוג נמוך יותר לכ-4% מהגיוס באג”ח במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-3% בשנת 2023; עלייה במשקל הגיוס באג”ח ללא דירוג לכ-8% מהגיוס באג”ח במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-4% בשנת 2023.
שוק הנגזרים
באופציות על מדד ת”א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-108 אלף יחידות במחצית הראשונה של 2024, בדומה למחזור הממוצע בשנת 2023. עלייה בפעילות באופציות השבועיות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-51 אלף יחידות ביום במחצית הראשונה של 2024 – הגבוה היותר מאז השקתן, לעומת כ-47 אלף יחידות ביום בשנת 2023, קיזזה ירידה בפעילות באופציות החודשיות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-57 אלף יחידות ביום במחצית הראשונה של 2024, לעומת כ-61 אלף יחידות ביום בשנת 2023.
הבורסה השיקה (בחודש מרץ) אופציה שבועית חדשה על מדד ת”א 35, המתווספת לשתי סדרות של אופציות שבועיות הנסחרות בבורסה. החל בתאריך זה ישנן שלוש פקיעות שבועיות של אופציות על מדד ת”א 35 – בימים ראשון, שלישי וחמישי.
באופציות הדולריות נרשמה ירידה בפעילות, חרף התנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, ובסיכום המחצית הראשונה של 2024 נסחרו כ-33 אלף יחידות ביום – נמוך בכ-5% מהמחזור הממוצע בשנת 2023.
המסחר בשער הדולר ביחס לשקל היה תנודתי במחצית הראשונה של 2024, כאשר שער הדולר עלה מכ-3.63 שקל בסוף דצמבר 2023 לכ-3.818 שקל ב-26 באפריל 2024 וירד לכ-3.759 בסוף המחצית הראשונה של השנה.
קרנות סל וקרנות נאמנות
13 קרנות סל חדשות בשווי מצרפי של כ-260 מיליון שקל נרשמו למסחר במחצית הראשונה של 2024:
- עשר קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – חמש קרנות על מדדי S&P 500 (2 של ילין לפידות, 2 של קסם ו-1 של פסגות), ארבע קרנות על מדד NASDAQ 100 (2 של ילין לפידות, ו-2 של פסגות), וקרן סל על מדד Bloomberg US Analyst Recommendations. השווי מצרפי של קרנות אלה הינו כ-210 מיליון שקל.
- שתי קרנות סל על מדדי אג”ח חברות בת”א – מדד אינדקס Bullet שקלי 2029 ומדד אינדקס Bullet צמוד 2029 (שנרשמו ע”י קסם), בשווי של כ-15 מיליון שקל סה”כ.
- קרן סל חדשה שנרשמה ביוני ועוקבת אחר מדד ת”א-בנקים, בשווי של כ-35 מיליון שקל. המדד שהושק בבלעדיות ובשיתוף עבור ילין לפידות.
מנגד, 11 קרנות סל, בשווי מצרפי של כ-170 מיליון שקל, פורקו ונמחקו מהמסחר, כ-131 מיליון שקל מתוכם שווי שתי קרנות של קסם על מדדי אג”ח חברות בת”א – אינדקס Bullet שקלי 2023 ומדד אינדקס Bullet צמוד 2023. 10 קרנות סל, בשווי מצרפי של כ-420 מיליון שקל הפכו לקרנות פתוחות.
שווי השוק של 473 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף המחצית הראשונה של 2024 מגיע לכ-141.8 מיליארד שקל – גבוה בכ-17 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף דצמבר 2023: כ-10.5 מיליארד שקל עליית שווי קרנות הסל שמקורה בעליית שערים, בעיקר של מדדי המניות בחו”ל, וכ-6.5 מיליארד שקל מקורה ברכישות הציבור בעיקר של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו”ל (כמפורט בהמשך).
בחודש יוני , נרשמה למסחר בבורסה בתל אביב קרן חוץ של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי אינבסקו העוקבת אחר מדד מניות בינלאומי – Russell 2000. כיום נסחרות בת”א 37 קרנות חוץ הנסחרות במקביל בחו”ל – 23 קרנות חוץ בניהולה של “בלאקרוק”, ו-14 קרנות חוץ בניהולה של “אינבסקו”.
שווי החזקות הציבור בקרנות אלה בסוף המחצית הראשונה של 2024 מגיע לכ-11.1 מיליארד שקל – גבוה בכ-4.6 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף שנת 2023: כ-3.2 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות של קרנות חוץ, בעיקר על מדד S&P 500, וכ-1.4מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית מדדי המניות.
במחצית הראשונה של 2024 נמשכו הזרמות כספים כספי הציבור לקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) והסתכמו בכ-13.2 מיליארד שקל, נטו, זאת בהמשך לכ-22.3 מיליארד שקל נטו שהוזרמו בכל שנת 2023 , כמפורט להלן:
- כ-12.4 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בינלאומיים, בהמשך לרכישות בסכום של כ-11.3 מיליארד שקל נטו במחצית השנייה של 2023. בראשם מדדי:
- S&P 500 – 7.0 מיליארד שקל
- NASDAQ 100 – 1.0 מיליארד שקל
- כ-2.5 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים, בהמשך למשיכות בסכום זניח במחצית השנייה של 2023. בראשם מדדי:
- תל בונד-60 – 0.55 מיליארד שקל
- תל בונד-צמודות 1-3 – 0.39 מיליארד שקל
- תל בונד-מאגר – 0.33 מיליארד שקל
- כ-1.0 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב בינלאומיים וסחורות, בהמשך לרכישות בסכום של כ-1.2 מיליארד שקל נטו במחצית השנייה של 2023.
רכישות אלה קוזזו חלקית במכירות של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות מקומיים בכ-2.7 מיליארד שקל, מרבית המכירות היו בקרנות העוקבות אחר מדד אינדקס בנקים ישראל, ומדדי ת”א-35 ות”א-125.
במחצית הראשונה של 2024 התמתנה הזרמה הכספים לקרנות הכספיות לעומת סכומי ענק שהוזרמו אליהן בשנת 2023, והתהפכה המגמה – הוזרמו כספים לקרנות האקטיביות המשקיעות באג”ח בת”א לאחר משיכות ענק מקרנות אלה בשנת 2023, כמפורט להלן:
- כ-17.1 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות הכספיות בהמשך לסכום שיא בהיקף של כ-53 מיליארד שקל שהוזרמו אליהן בשנת 2023. להתמתנות ההזרמות לקרנות אלה כבר ברבעון האחרון של שנת 2023 תרמו ציפיות להורדת הריבית במשק שהתממשו בתחילת השנה, ועדיין נמשכות.
- כ-1.8 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות האקטיביות המשקיעות באג”ח בארץ לעומת משיכות ענק בסכום של כ-23 מיליארד שקל בשנת 2023 . היפוך המגמה בקרנות אלה, השנה, הינו תוצאה של הורדת הריבית במשק.
- כ-2.0 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות האקטיביות המשקיעות באג”ח בחו”ל לעומת כ-2.2 מיליארד שקל שהוזרמו לקרנות אלה בכל שנת 2023 , וכ-0.8 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בחו”ל בדומה לסכום שהוזרם לקרנות אלה בשנת 2023.
נתונים בורסאיים עיקריים חודש יוני ומחצית ראשונה שנת 2024
(אומדן, נכון ל-30.6.2024)
| מדדים | 6/2024 | 1-6/2024 | שנת 2023 |
| ת”א-35 | 1.2%- | 6.0% | 3.8% |
| ת”א-90 | 6.1%- | 3.6%- | 4.3% |
| ת”א-125 | 2.3%- | 3.2% | 4.1% |
| ת”א-SME60 | 5.7%- | 1.4% | 7.0% |
| ת”א בנקים-5 | 1.2%- | 2.7% | 10.4% |
| ת”א טק-עילית | 4.6%- | 3.4% | 14.0% |
| ת”א-נפט וגז | 2.1%- | 3.4% | 37.9% |
| ת”א-נדל”ן | 2.9%- | 10.5%- | 7.8% |
| תל גוב-צמודות | 0.2%- | 2.6%- | 0.4%- |
| תל גוב-שקלי | 0.5% | 2.6%- | 1.3% |
| קונצרניות צמודות מדד | 0.3%- | 2.0% | 6.3% |
| תל בונד-שקלי | 0.7% | 0.6% | 5.3% |
| מחזור יומי (מיליוני שקלים)* | 6/2024 | 1-6/2024 | שנת 2023 | 1-6/2024לעומת 2023 |
| מניות והמירים ** | 1,990 | 2,160 | 1,998 | 8% |
| איגרות חוב ממשלתיות | 3,275 | 3,370 | 2,911 | 16% |
| איגרות חוב לא-ממשלתיות ** | 1,210 | 1,145 | 1,016 | 13% |
| מילווה קצר מועד | 1,250 | 1,670 | 1,397 | 19% |
| אופציות חודשיות על מדד ת”א-35 (אלפי אופציות) | 80 | 57 | 61 | 7%- |
| אופציות שבועיות על מדד ת”א-35 (אלפי אופציות) | 54 | 51 | 47 | 8% |
| אופציות דולריות (אלפי אופציות) | 51 | 33 | 35 | 5%- |
| גיוס הון (מיליארדי שקלים) | 6/2024 | 1-6/2024 | שנת 2023 |
| מניות והמירים בת”א (כולל מימושים) | 0.3 | 3.6 | 8.5 |
| מניות והמירים בחו”ל | – | 0.7 | 1.6 |
| מזה: ע”י חברות חדשות | – | 571 | 0.15 |
| מספר מנפיקות חדשות | – | 4 חברות *** | חברה אחת |
| הכנסת פעילות חדשה לחברות | – | חברה אחת | 2 חברות |
| חברות חדשות – רישום כפול | – | 2 חברות | 2 חברות |
| חברות חדשות – פיצול מחברה נסחרת | – | חברה אחת | 2 חברות |
| איגרות חוב ממשלתיות בת”א (ברוטו) | 16.2 | 95.7 | 86.7 |
| איגרות חוב ממשלתיות בחו”ל | – | 28.7 | 34.1 |
| איגרות חוב חברות לציבור | 8.0 | 38.2 | 78.8 |
| מזה: סקטור פיננסי | 6.4 | 10.5 | 28.5 |
| סקטור ריאלי | 1.6 | 27.7 | 50.3 |
| איגרות חוב חברות TASE UP | – | 1.2 | 9.4 |
| איגרות חוב מובנות | – | 0.3 | 11.9 |
| מחזור יומי בקרנות סל (מיליוני שקלים) | 6/2024 | 1-6/2024 | שנת 2023 | 1-6/2024לעומת 2023 |
| קרנות סל בשוק המניות | 455 | 485 | 400 | 22% |
| קרנות סל בשוק איגרות החוב | 103 | 101 | 114 | 1%2- |
| קרנות סל וחוץ | 30.6.2024 | 31.12.2023 | |
| מספר קרנות | 510 | 518 | |
| שווי קרנות (מיליארדי שקלים) | 153.0 | 131.6 |
| קרנות סל – רכישות/מכירות(מיליוני שקלים) | 6/2024 | 1-6/2024 | שנת 2023 |
| קרנות סל על מדדי מניות בת”א | 1,485- | 2,185- | 4,397 |
| קרנות סל על מדדי מניות בחו”ל | 895 | 8,350 | 10,877 |
| קרנות סל על מדדי אג”ח חברות בת”א | 100- | 630 | 574 |
| קרנות סל על מדדי אג”ח ממשלתי בת”א | 65- | 240- | 587- |
| קרנות סל על מדדי אג”ח בחו”ל וסחורות | 60- | 130- | 821 |
* כולל עסקאות מחוץ לבורסה. ** כולל קרנות סל וקרנות חוץ. *** כולל ארבה רובוטיקס שביצעה רישום כפול.
