משרד הבטחון עובד כיום עם 270 סטארט-אפים, מאחר וגם לאויב יש גישה לפיתוחי הייטק, נערך כנס שהוקדש לחיבור בין תעשיית הבטחון, סטארטאפים ומשקיעים כדי להביא יותר טכנולוגיות חדשות לשימוש צבאי ובטחוני
המתיחות הבטחונית הגוברת בעולם העלתה לסדר העדיפות את הצורך בטכנולוגיות מתקדמות בתחום הבטחון. נציגי מפא”ת (המנהל לפיתוח אמצעי לחימה וטכנולוגיה במשרד הביטחון), משקיעי הון סיכון ויזמים, השתתפו בכנס שהוקדש לסטרטאפים הפועלים בתחום הביטחוני, שנערך ביוזמת קרן Fusion במשרד עורכי דין פרל כהן.
את הארוע פתח אל”מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא”ת. הוא הציג את הצורך בעבודה עם סטארטאפים לפיתוח חדשנות במודל גמיש ומהיר, כיום משרד הבטחון עובד עם כ-270 סטארטאפים באופן ישיר ועקיף. אבל גם האויב יודע לקבל גישה לפיתוחים טכנולוגיים אזרחיים ולהשתמש בהם במלחמה, אנו רואים זאת בפעילות של חמאס וחיזבאללה. מה שמגביר את התחרות הישירה מול ישראל במרוץ לפיתוח חדשנות ופריסתה בשטח. לכן, משרד הבטחון עובד עם טכנולוגיות אזרחיות שניתן לעשות בהן שימוש כפול – גם בטחוני.
לדברי גיא קצוביץ’, יוזם הכנס ושותף בקרן Fusion: “קיימנו את הארוע מאחר ולאחרונה תחום הדיפנס עשה את דרכו למרכז ההייטק הישראלי. יותר אנשים מעוניינים לפעול בתעשייה אך רשת הקשרים העסקיים של הענף אינה מפותחת מספיק. הכנס אפשר לחבר בין אנשי מערכת הבטחון, משקיעי הון סיכון ויזמים, כדי שיחלקו רעיונות, וייצרו את קשרי עבודה הדרושים להניע את התעשייה. גם אנחנו כמשקיעים בסטארט-אפים שביצעו 30 השקעות מאז פרוץ המלחמה, מעוניינים לפעול בתחום הבטחוני.”
עו”ד גיא לכמן, שותף במחלקת ההייטק בפרל כהן: “ניכר שתחום הדיפנס בהתהוות ותהליכי גיבוש, ונעשית למידה תוך כדי תנועה. מיזמי דיפנס סובלים מדילמות משפטיות רבות כבר בשלבי ההקמה, התלבטות גדולה קיימת בנוגע לשאלת מיקום הקניין הרוחני וההגנה עליו, בחירת מקום ההתאגדות האופטימלי שיאפשר עבודה עם מגוון ממשלות ויעמוד ברגולציה המקיפה שיהיה עליהם לצלוח.”
בפאנל של משקיעי הון סיכון שנערך בארוע, אמר אלון קנטור, שותף בקרן 10D: “מאחר והלקוחות של מיזמי דיפנס הם ממשלות וגופי בטחון, תהליך המכירה איטי יותר, קשה יותר להגיע ללקוחות ולקבל מהם תגובות על המוצר. שאני הייתי יזם בתחום פתחנו את החברה בישראל עם חברה בת בארה”ב. זה הקשה עלינו מאוד למכור לגופי בטחון אמריקאיים ולגייס כסף ממשקיעים בארה”ב, בדיעבד יהיה עדיף להקים את החברה בארה”ב”. ליזה כהן, שותפה בקרן Intel Capital הוסיפה: “כמשקיעים אנחנו צריכים לראות שיש שימוש כפול בטכנולוגיה שמפתח הסטארטאפ, שיש לחברה שוק של צרכים ביטחוניים לצד שוק של צרכים אזרחיים. בנוסף, צריך שיהיה בצוות ההקמה של המיזם אדם עם ותק והכרות של מערכת הבטחון האמריקאית. שמכיר את המסלולים ויוכל לפתוח דלתות בשוק שכ”כ קשה לחדור אליו.”
יונתן מנדלבאום, שותף בקרן TLV Partners חושב אחרת: “אנחנו לא מאמינים בשימוש כפול בטכנולוגיה ומעדיפים שב-5 שנים הראשונות של החברה היא תתמקד בתחום הבטחוני. נכון שמאתגר למצוא לקוחות לעומת השוק האזרחי, אבל ברגע שמכרת – אתה שם, עם חוזים ארוכי טווח שלא מבטלים אותם בקלות. לגבי הכנסת גנרלים לצוות ההקמה, זה יכול להרוג את הסטארטאפ. הם מכבידים על החברות ועדיף לעבוד איתם כיועצים חיצוניים”. מרים שטילמן, שותפה ב-Tal Ventures אמרה: “יזמים שהקימו חברות בתחומים אזרחיים מגלים שיש להם שוק בטחוני רק לאחר שנוצר קשר עם גופים כמו מפא”ת. וההיפך, גם סייבר היה צורך צבאי ועשה מעבר בגדול לשוק המסחרי.”
